Tag Archives: תקשורת

איך כופפתי את בזק

2 דצמ

הבלגן הגדול של סלקום הזכיר לי מקרה שקרה לי דווקא עם בזק במהלך הקיץ. תשתית האינטרנט שלנו לא פעלה במשך יומיים-שלושה בגלל מה שהתגלה כבעיה בכבל התשתית. מתברר שהעירייה עשתה כאן עבודות והצליחה איכשהו לפגוע בכבל תקשורת של בזק. על פניו אשמת העירייה, נכון? לא בדיוק, כי כשהתקשרתי להתלונן על הבעיה בפעם הראשונה נאמר לי שזה בבדיקה, וביום אחרי זה עדיין היה בבדיקה, ורק ביום השלישי התגלה שמדובר בבעיה בכבל ושעבודות עירייה פגעו בו.

היום השלישי לתקלה כבר היה יום חמישי בבוקר, ובבזק אמרו לי שלא יוכלו לשלוח טכנאי היום, ומחר כבר יום שישי, כך שנצטרך לחכות כנראה ליום ראשון. זה כבר היה יותר מדי ימים בלי אינטרנט, שהוא גם כלי עבודה עבורנו, והתחלתי לצעוק. לא נעים, אני לא אוהב לצעוק (בניגוד למה שחלק מהאנשים שמכירים אותי חושבים), אבל לצערי התברר שוב שרק צעקות מזיזות פה דברים. בבזק הבטיחו לשלוח טכנאי לכל המאוחר עד יום שישי, ואכן בשישי בצהריים התקלה כבר תוקנה.

עכשיו מגיעים לשלב השני – שלב הפיצוי. ניסיון לקבל פיצוי מהעירייה נפל על אזניים ערלות, אם כי במוקד העירוני מיהרו לחבר אותי עם האחראי על עבודות הפיתוח בעירייה כדי שיתנצל ויסביר לי מה קרה ושהוא ואנשיו ניסו לעשות כל שביכולתם כדי לעזור לבזק לאחר שזו פנתה אליהם. אמנם לא פיצוי כספי אבל במדינה כמו שלנו גם התנצלות זה לא משהו שצריך לקחת כמובן מאליו.

עם בזק התמונה כמובן היתה שונה. בשירות הלקוחות מיהרו לבטל לי את החיוב עבור אותם ימים בהם היתה התקלה, אבל אני החלטתי שזה לא מספיק. בבזק כידוע, גובים מכל לקוח סכום חודשי קבוע עבור מה שמכונה "החזקת קו". אנחנו לא משתמשים בטלפון של בזק אלא בזה הזול יותר של קווי זהב, שחייבים להצדיע לשירות הטוב שהם מעניקים. עובדה זו כמובן לא פוטרת אותנו מתשלום דמי החזקה לבזק, שבמקרה של חיבור האינטרנטו שלנו מוגבלים ל-25 שקלים במקום ה-50 שנגבים ממי שמחזיק קו רגיל.

הטיעון שלי, שבבזק קצת התקשו להתמודד איתו היה משהו כזה: אני משלם לכם 25 שקל לחודש בשביל ש"תחזיקו את הקו", ועוד כ-50-60 שקלים עבור הגלישה. היות ואתם כשלתם במשימתכם הקדושה "להחזיק את הקו" – אני לא רואה שום סיבה לשלם לכם על כך. זה דרש קצת שכנוע והרבה חזרה על דברי עצמי והמתנה על הקו כדי שהנציגה "תברר עם הממונים" – אבל בסוף זה קרה. בזק ויתרו על דמי החזקת הקו, מן הסתם כי הבינו שזה סכום זניח עבורם ושיש איזשהו יסוד של אמת בטיעונים שלי.

אז ברור לי שלא "התעשרתי", אבל אני שמח לדעת שכופפתי, גם אם רק במעט, את בזק. ויותר חשוב – הוכחתי שאם בזק לא מסוגלת להחזיק את הקו, היא לא רשאית לגבות את הכסף עבור כך. אז דעו – כשבזק לא מצליחה לתת לכם שירות במהלך החודש, אל תוותרו ואל תסתפקו בזיכוי עבור הימים בהם היתה התקלה. בזק מתעקשים לגבות סכום שטוח ומיותר? דירשו אותו חזרה כשהם לא נותנים את השירות שהוא מיועד כביכול לשלם עבורו.

מודעות פרסומת

איך הרעלה הופכת לרצח משולש. וכל הכבוד לד"ר אורלי אינס

26 נוב

1.

בתחילת השבוע התפרסמה בתקשורת ידיעה על חשד לרצח והתאבדות בעוספיה. שלושת בני משפחת כיוף – האב, האם ובתם הפעוטה – נמצאו מתים בביתם. כבר לאחר מציאת הגופות הודיעה המשטרה שככל הנראה האב רצח את אשתו וילדתם, והתאבד. למחרת הפרטים כבר היו ברורים יותר – לא רצח ולא נעליים – המשפחה מתה כולה מהרעלת גז שנפלט מהגנרטור.

עוד ידיעה על מוות מיותר שדווחה ונשכחה. מה שאני לא מבין הוא איך במשטרה מצליחים להפוך מוות מהרעלת גז, שבו הגופה לא מדממת, לא פצועה – לרצח. הרי לא היו סימנים ברורים ומפלילים, אז למה לשחרר הצהרות מטומטמות וחסרות ביסוס שמכפישות את שמם של האנשים ושפוגעות במשפחותיהם, שגם כך נדרשות להתמודד עם מותם? למה לתקוע טריז מיותר בין משפחת האב למשפחת האם, כשאין שום יסוד של אמת מאחורי זה? למה שוב משטרת ישראל יורה מהפה הגדול והמטופש שלה בלי לבצע חקירה בסיסית לפני כן או לפחות לחכות לתוצאות נתיחת הגופות?

בסדרות הטלוויזיה תמיד רואים את קצין המשטרה אומר שהוא לא יכול להגיב לפני שיגיעו ממצאי הפתולוג. מה שטוב למק טיילור והוריישיו קיין בטוח יכול להיות טוב גם בשביל תנ"צ או ניצב שקר-כלשהו. למה סתם להצטייר כמטומטמים ולפגוע במשפחה שלמה.

2.

לנאנסות, למוטרדות ולקורבנות עבירות המין יש מעכשיו פנים – אל תאמרו עוד א', אמרו ד"ר אורלי אינס. אני מצדיע לד"ר אינס שויתרה על זכותה לפרטיות – זכות שבתקשורת ניסו בכח לגזול ממנה בניגוד לחוק בשבוע האחרון. אינס החליטה לוותר על הפסודו-אנונימיות שלה היא זכאית – קצת קשה לקרוא לזה אנונימיות כשפרטי חייך פרושים על דפי כל העיתונים ותמונותייך מופצות לכל דורש באינטרנט – וכמי שמעורבת מזה שנים במאבק נגד אלימות החליטה לא לשתוק עוד.

שוב אנחנו רואים את גועל הנפש והזיוף של התקשורת ומשטרת ישראל. אם עוד לפני שגילתה אינס את פניה הן הושחרו בכל מקום אפשרי, אז עתה נראה כי נפרצו הסכרים האחרונים. "מקורביו" של אורי בר-לב מלכלכים עליה מעל גבי ערוצי התקשורת, שמדווחת את הכל בשקיקה. פסודו-עיתונאים סקסיסטיים ושונאי נשים יוצאים נגד הביטחון והאומץ שהפגינה. "למה היא ציפתה כשהחליטה להתלונן", מיתמם בן כספית, כאילו לא מספיקה ההטרדה המינית שעוברת אישה, היא חייבת לקבל על עצמה את ההטרדה, הזלזול, הביזוי והחדירה לפרטיות שמשום מה נלווים היום להגשת תלונה.

כספית, כאדם המיודד באופן קרוב עם עיתונאי בכיר ששמו יצא לפניו כמטרידן סדרתי, יודע למה הוא מתלונן. הוא וחבריו מפחדים, הם צריכים את נשק ההשחרה הפומבית כדי לוודא את שתיקת הקורבנות ולהבטיח את המשך המצב הקיים בו גבר יכול להטריד אישה and to get away with it. "אין כאן נערה תמימה שנאנסת בחשכת הלילה" כותב כספית, ומשתמש שוב באותו שקר מטופח היטב, כאילו אם זה לא "אונס קלאסי", זה לא אונס. אז לא, מרבית מקרי האונס וההטרדה המינית לא מתרחשים בסמטאות חשוכות. הם קורים במקומות העבודה, במשפחה ובסביבה הקרובה. רוב מקרי ההטרדה האלה לא מדווחים מסיבות ברורות – הקורבנות מפחדות להתלונן. מספיק לקרוא שוב את טור הבלהות של כספית כדי להבין למה.

חייבים לתת לנשים (וגם הגברים והילדים) שחוות הטרדה מינית את הביטחון לא לשתוק, וללכת להתלונן. כל עוד דעות כמו של כספית הן חלק מהמיינסטרים, זה יהיה קשה. כל עוד אנשים ממשיכים לחשוב ש"זה נעשה בהסכמה", זה יהיה קשה עוד יותר. אישה או גבר שמקיימים מערכת יחסית מינית עם דמות שיש לה סמכות לגביהם, בין אם בעבודה, בצבא או במשפחה, לא עושים זאת מבחירה חופשית. תמיד קיים שם החשש או שמץ החשש של "מה יקרה אם אסרב". האם אאבד את עבודתי, האם יושחר שמי? אנשים, בעיקר גברים אך לא רק, לא מבינים או לא רוצים להבין זאת. הפחד הזה שם, הוא אמיתי והוא משתק.

כנראה שגם להתלונן צריך לדעת: עוד סיפור הצלחה חרדי

24 מאי

כשפרסומות בטלוויזיה משפילות נשים, עובדים זרים, חולים, חיילים או כל מגזר אחר, שולחים את מי שזה לא מוצא חן בעינייו לדבר ללמפה. אבל כשפרסומת מצליחה מסיבה לא ברורה לפגוע ברגשות חרדים, ואפילו לא, רחמנא לצלן, בגלל איזה מרפק חשוף, ישר הרשות השנייה רצה להוריד אותה מהמסך. כי החרדים, כפי שאנחנו למדים כאן השכם וערב, הם אזרחים נישאים מעם שלידם כולנו אזרחים סוג ב'. אז מה קרה עכשיו? מתברר כי ארגוני חרדים לא אהבו את הפרסומת החדשה והדי חביבה יש לציין, לסדרת הבורר של הוט. אז ברשות השנייה אצו-רצו כילדים טובים להורות להוט לשנות את הפרסומת.

זה לא שאני בעד פגיעה ברגשות הציבור, אני פשוט לא מבין את האיפה ואיפה הזה כשיש פרסומות מעליבות הרבה יותר שמשודרות מדי יום כאילו כלום. החמורה ביותר בעיניי היא זו למותג הניקוי fairy, שאישית אני מחרים אותו בגלל הסקסיסטיות שלו. גם הפרסומת לאירוקה שחוגגת את ההשמדה האיטית של כדור הארץ והמערכת האקולוגית שלו מטומטמת בעיניי ופוגעת בכל מי שעושה איזה מאמץ לשמר את הסביבה בפלנטה הזו. אבל לא, חרדי, ואפילו לא חרדי אמיתי אלא חילוני המחופש לכזה, שמסתבך עם הבורר – זה יותר פוגעני ומעליב. נו באמת.

גוגל משיקה את נקסוס, ובגלי צה"ל מדברים שטויות

6 ינו

שמעתי את גלי צה"ל מדווחים הבוקר בהתרגשות על השקת הנקסוס וואן של גוגל, והשתעשעתי. בתור מישהו שעקב אחרי ההייפ, ולקח בו חלק, אני חייב לומר שיפה שדיווחי טכנולוגיה הם כבר משהו שהפך כמיינסטרים, אבל אם כבר מחליטים להשקיע למה לעשות זאת בצורה כה גרועה?

על הדיווח של הכתבת אין לי הרבה מה לומר, אבל הראיון המתלווה היה פשוט כואב לאוזן שקצת עקבה אחרי המתרחש. מי שקרא את הביקורת הראשונה והמצויינת על המכשיר שהופיעה ב-engadget, ואף זכתה להפניות מאתרי הטכנולוגיה הישראלים, לא יכול היה שלא לחוש אי נוחות. "מומחה האינטרנט" שרואיין בהמשך לכתבה, ושאת שמו לצערי איני מכיר ואיני זוכר, הפליג בשבחים, שמעט רחוקים מהמציאות. כפי שהחבר'ה ב-engadget ציינו בביקורת המפורטת שלהם, הנקסוס הוא מכשיר מעניין אך אינו מצדיק את ההייפ. הוא אולי המילה האחרונה, אבל בהחלט אינו כולל את "כל מה שניתן לחשוב עליו", כמאמר המומחה. בולט במיוחד היעדרו של המולטיטאצ', בין השאר בתחום המשחקים הקרוב לליבי. גם ההצהרה לפיה איש עוד לא ניסה אותו היא כמו שכבר אפשר היה להבין, לא נכונה.

אם כבר משקיעים ומחליטים לראיין מומחה, למה לא לראיין מישהו קצת יותר מבין? למה לא לראיין עיתונאי טכנולוגיה קצת יותר מקצועי מהילד של גלי צה"ל? לא חסרים מביני עניין ב-ynet או בעיתונים הגדולים, שהיו שמחים לזרוק כמה מלים ברדיו. זה הרי בדיוק מה שעושים בסיקור הספורט או הכלכלה הקצת יותר כבדה? חבל.

%d בלוגרים אהבו את זה: