אחרי שצרפת אישרה חוק האוסר להסתיר את הפנים, גם הבריטים תומכים: 67% לא רוצים לראות נשים עם רעלות ברחוב. ההתנגדות הבסיסית למהלך ברורה – מדובר לכאורה בפגיעה בחופש הדת של הציבור המוסלמי המתגורר במדינות נוצריות, כפייה על רקע דתי שעלולה לזלוג לבני דתות ואמונות אחרות, כמו יהודים למשל.
אבל צריך להסתכל קצת יותר רחוק, גם אם זו לא היתה המטרה המקורית של יוזמי החוק בצרפת, שביקשו בסך הכל לרצות חלק ממצביעי הימין הקיצוני. גברים מוסלמים לא לובשים רעלות או בורקות, הם חופשיים לעשות כעולה על רוחם, הם חופשיים לבחור את אורך שיערם או זקנם ואת הבגדים שהם לובשים. נשים הן סיפור אחר. נשים מוסלמיות אינן חופשיות, הן כבולות למשפחה ולמסורת ואין להן אפשרות לבחור אם הן רוצות לעטות עליהן בורקה או כיסוי גוף או פנים אחר. כך שלמעשה האיסור על לבישת כיסוי הגוף בפומבי מגן עליהן ומאפשר להן לבחור.
כמובן שיש נשים מוסלמיות שעוטות את כיסויי הגוף מבחירה מלאה, אך יש גם נשים רבות שלא. נשים אלה חיות תחת מגף של דיכוי דתי במדינה חילונית, והכל בשם חופש הביטוי והפולחן. בתירוץ של חירויות הפרט העולם המערבי ויתר על אפשרות הבחירה של למעלה מ-50% מהמיעוט הדתי בו.
אז אמנם אין לנו נתונים סטטיסטים מדוייקים על אחוז הנשים שבוחרות לכסות את גופן בפיסת בד חמה ולהגביל את חופש התנועה והראייה שלהן, אבל אני חושב שהפגיעה בחירות הדת היא רע הכרחי. אחרי הכל, אחד מעקרונות היסוד של הליברליזם המערבי הוא שחירות הפרט נגמרת ברגע היא פוגעת בחירותו של אדם אחר. והנשים המוסלמיות שזכות הבחירה נשללה מהן הן אותו אדם אחר. ובהקשר זה בכלל לא בטוח שהזליגה למיעוטים דתיים אחרים היא דבר כל-כך שלילי.
הביקורת תגיד מן הסתם שמדובר בכפייה של ערכים מערביים על מיעוט תרבותי, אך לדעתי מדובר בעיקרון יסוד שלא ניתן להתפשר עליו – חירות הבחירה. זה לא שיווני לאפשר לגברים בני מיעוט אתני או דתי לכפות את רצונם על נשיהם ובנותיהם. זו הפקרה, פשוטו כמשמעו וזה חייב להיפסק.
תגובות אחרונות