Tag Archives: חקיקה

למה איסור לבישת הרעלות הוא דווקא ליברלי

16 יול

אחרי שצרפת אישרה חוק האוסר להסתיר את הפנים, גם הבריטים תומכים: 67% לא רוצים לראות נשים עם רעלות ברחוב. ההתנגדות הבסיסית למהלך ברורה – מדובר לכאורה בפגיעה בחופש הדת של הציבור המוסלמי המתגורר במדינות נוצריות, כפייה על רקע דתי שעלולה לזלוג לבני דתות ואמונות אחרות, כמו יהודים למשל.

אבל צריך להסתכל קצת יותר רחוק, גם אם זו לא היתה המטרה המקורית של יוזמי החוק בצרפת, שביקשו בסך הכל לרצות חלק ממצביעי הימין הקיצוני. גברים מוסלמים לא לובשים רעלות או בורקות, הם חופשיים לעשות כעולה על רוחם, הם חופשיים לבחור את אורך שיערם או זקנם ואת הבגדים שהם לובשים. נשים הן סיפור אחר. נשים מוסלמיות אינן חופשיות, הן כבולות למשפחה ולמסורת ואין להן אפשרות לבחור אם הן רוצות לעטות עליהן בורקה או כיסוי גוף או פנים אחר. כך שלמעשה האיסור על לבישת כיסוי הגוף בפומבי מגן עליהן ומאפשר להן לבחור.

כמובן שיש נשים מוסלמיות שעוטות את כיסויי הגוף מבחירה מלאה, אך יש גם נשים רבות שלא. נשים אלה חיות תחת מגף של דיכוי דתי במדינה חילונית, והכל בשם חופש הביטוי והפולחן. בתירוץ של חירויות הפרט העולם המערבי ויתר על אפשרות הבחירה של למעלה מ-50% מהמיעוט הדתי בו.

אז אמנם אין לנו נתונים סטטיסטים מדוייקים על אחוז הנשים שבוחרות לכסות את גופן בפיסת בד חמה ולהגביל את חופש התנועה והראייה שלהן, אבל אני חושב שהפגיעה בחירות הדת היא רע הכרחי. אחרי הכל, אחד מעקרונות היסוד של הליברליזם המערבי הוא שחירות הפרט נגמרת ברגע היא פוגעת בחירותו של אדם אחר. והנשים המוסלמיות שזכות הבחירה נשללה מהן הן אותו אדם אחר. ובהקשר זה בכלל לא בטוח שהזליגה למיעוטים דתיים אחרים היא דבר כל-כך שלילי.

הביקורת תגיד מן הסתם שמדובר בכפייה של ערכים מערביים על מיעוט תרבותי, אך לדעתי מדובר בעיקרון יסוד שלא ניתן להתפשר עליו – חירות הבחירה. זה לא שיווני לאפשר לגברים בני מיעוט אתני או דתי לכפות את רצונם על נשיהם ובנותיהם. זו הפקרה, פשוטו כמשמעו וזה חייב להיפסק.

Share

מודעות פרסומת

מתחתנים אלטרנטיבית? זבולון אורלב רוצה לזרוק אתכם לכלא

18 מאי

לפני כחצי שנה נישאתי לאשתי בטקס נישואין יהודי רפורמי. חתמנו על כתובה שחברינו וחברותנו שימשו לה עדים, השיאה אותנו רבה מוסמכת, נאמרו שבע הברכות, החלפנו טבעות ואפילו שברנו כוס. נכון, ידענו שרשויות המדינה לא יכירו בנישואינו כחוק, אבל היה חשוב לנו ולמשפחתנו לעשות טקס נישואין יהודי ואלטרנטיבי, שייצר אמירה. הטקס היה מכובד, יפה ושיוויוני וזכינו לתגובות חמות מכל עבר. עכשיו אני מגלה שחה"כ זבולון אורלב רוצה לזרוק אותנו לכלא בגללו.

לא מספיק שהמדינה הזו מכריחה אותנו לעבור דרך מוסד פרימיטיבי, חטטן ומושחת כדי להינשא כחוק, גם כשאתה עורך טקס פרטי היא מנסה להתערב בחייך באופן כל-כך חמור עד כדי הכרזה על מעשייך כעבירה פלילית שדינה מאסר. בהצעת החוק של אורלב מופיע הנימוק "תקנת הציבור" לדרישה לשלוח את החוטאים למאסר. יסלח לי חה"כ אורלב, שהתחנך על ברכי התורה ופחות על ברכי הליברליזם והדמוקרטיה, אבל לפחות על-פי אמונתי חירותו של הפרט מסתיימת רק כאשר היא פוגעת בחירותם של אחרים פגיעה מהותית. ניתן כמובן לדון מהי פגיעה מהותית זו, אבל העובדה שהוא ושכמותו לא מוכנים שאני ושכמותי נינשא שלא על-פי חוקיו אינה פגיעה מהותית בו וברגשותיו – אלא פגיעה מהותית בי וברגשותיי ושל אלה שמחזיקים בדעתי.

קראתי מספר פעמים את הצעת החוק של אורלב, ואין שום נימוק רציני לשאיפתו לזרוק לכלא את מי שנישאו אזרחית למעט השאיפה לעצור את הכרסום המתגבר במעמדה של הרבנות הראשית בישראל. אין לי נתונים סטטיסטיים אבל אני מכיר יותר ויותר חילונים שמעדיפים לוותר על שירותי הרבנות ולהינשא בצורה אלטרנטיבית – אם באמצעות חתונה בחו"ל שמוכרת על-ידי רשויות המדינה ואם באמצאות טקסים אלטרנטיבים שאינם מוכרים. אם אורלב אכן חושש מהפגיעה בתקנת הציבור או מהבלגן המשפטי כפי שעורכת הדין בגלובס טוענת, הפתרון הוא פשוט ומוכר: מערכת נישואין מוסמכת מטעם המדינה שאינה מבקשת מהפונים אליה להמציא הוכחות שונות ומשונות ליהדותם. בדיוק כמו במדינות מתוקנות, המדינה תסמיך את מי שתמצא לנכון להשיא בני זוג, ואלה יוכלו להיות רבנים, מולות, כמרים, עורכי דין או אנשים שיענו על קריטריונים מוגדרים מראש.

אבל למה להיתמם, הרי ברור שאורלב לא מעוניין ביצירת פתרונות ריאליים, אלא רק בהידוק חבל הכפייה הדתית סביב צווארנו החילוני. וזה מפתיע אותי, כי דווקא תפסתי אותו כמי שנחשב לבין השפויים במחנה ומעוניין בדו קיום. יכול להיות שאני תמים, יכול להיות שטעיתי, אבל ההצעה הזו, שכפי שאני רואה אינה חדשה, מראה על מה שנתפס בעיני כמגמה – הסובלנות בישראל נעלמת, נכחדת. ה"חיה ותן לחיות" שגם כך לא היה נפוץ מדי בישראל הפך נדיר עוד יותר. הציבור הדתי-לאומי בישראל, שבשנים האחרונות הקצין יותר ויותר ולא רק לכיוון חוסר הנכונות להתפשרות על שטחי יהודה ושומרון וקדושת השבת, רוצה להצטרף לציבור החרדי בנסיונות המישטור של חיינו. כשהמפד"ל הפכה ל"בית היהודי" ואמרה כי היא תישא את דגל החינוך לא חשבתי שהיא מתכוונת לחנך אותי מחדש. לאן הולכים מכאן? לא ברור.

(לצפייה בהצעת החוק של אורלב כקובץ וורד)

—-

בהערת שוליים אציין שאחרי כמה שנים יפות בבלוגלי חזרנו לוורדפרס.קום. תודה ענקית ליואב מהתמיכה של וורדפרס.קום שהפך את המהלך לאפשרי והעביר את ארכיון הפוסטים שלנו לבית החדש-ישן. יש עוד כמה דברים לסדר, גם העיצוב עוד לא לגמרי סופי, אבל אנחנו כבר כאן, ומתכוונים להישאר.

%d בלוגרים אהבו את זה: