Tag Archives: אני נגד העולם

תפסיקו לאחר

4 מרץ

משהו שגיליתי בהקשר הרכבת היה שכשהרכבת מאחרת בחצי שעה ומעלה, לא דבר יומיומי, אבל הוא כבר קרה. אתה זכאי לפיצוי של נסיעה בחינם, זה ידע חשוב לדעתי והעובדה שהם לא מפרסמים אותו היא דבר די בלתי ראוי.

אני קראתי את כל הלוח זמנים (שיעמם לי פעם בנסיעת רכבת ארוכה כשהייתי בצבא), וזה לא מופיע שם, זה לא בשילוט בולט וזה לא ידע כללי. בכל זאת הרכבת לא מפיצה את המידע הזה, אפילו כשהנהג מתנצל בכריזה על העיכוב הם לא טורחים לעדכן אותך בזכות הבסיסית הזאת.

מה שקרה אצלי הוא שפעם חיכיתי לרכבת 40 דקות בת"א וכאשר הגעתי למעוז חפצי, ניגשתי לקופה לדרוש פיצוי, הקופאית אמרה לי שהיא לא רשאית לספק לי פיצוי כזה ורק מנהל התחנה שיהיה רק ביום ראשון. רטנתי לעצמי והחלטתי לבוא ביום א' ולדרוש את זכויותיי.

להמשיך לקרוא

הספד לביל היקס או הספד לסטנד אפ הישראלי

22 פבר

עוד 5 ימים, ב-26 לפברואר זה יום השנה למותו של ביל היקס, בהחלט לא גדול הסטנדאפיסטים שאי פעם היו, אבל גם בלי ספק בעשירייה הטובה ביותר בכל רשימה שאני ארכיב. מאידך, אף ישראלי לא יהיה שם.

זה בעצם מה שאני רוצה לדבר עליו, למה לכל הרוחות אין סטנד-אפ מוצלח בישראל? הבהרה, כל מי שחושב ששלום אסייג, נאור ציון או שאר חבר מרעיהם מוצלח מוזמן להפסיק לקרוא עכשיו.

יופי, נשארתם, אז בואו נדבר קצת על הומור מוצלח, אתם יודעים מי סטנדאפיסטים טובים, ג'רי סיינפלד, רובין וויליאמס, ביל היקס, אדי איזרד ועוד המון אחרים, אתם יודעים מי סטנדאפיסט גרוע? כל מי שאי פעם אני ראיתי בהופעה (מוקלטת או חיה) בארץ. זה לא בסדר, בארה"ב יש להם סטנד אפ טוב, נכון יש להם גם המון סטנד אפ גרוע (וכל מי שמכיר את גאלאגר שפשוט מרסק פירות עם פטיש 5 קילו, יודע על מה אני מדבר) אבל יש שם המון סטנד אפ טוב, אפילו ממש טוב. בואו נבהיר עוד משהו סטנד אפ זה תחום שיהודים שולטים בו!, כמו כסף, נכון יש שחורים, כמה מקסיקנים, דרומיים, אנגלים אבל בעיקר, והגדולים באמת הם יהודים, אז למה זה שכאן, מרכז היהדות העולמי, אין, פשוט אין סטנד אפ מוצלח. וזה משפיע על כל התרבות שלנו, לא הייתה תכנית סאטירה טובה אחת בארץ מאז החמישייה הקאמרית. וכל מי שחושב שארץ נהדרת מתחרה בחמישייה, שילך עכשיו וייראה שידורים חוזרים.

להמשיך לקרוא

אלימות שימושית

13 פבר

כבר הרבה שנים שלא התאמנתי באומנות לחימה כלשהי באופן מסודר, פעם הייתי עובד על זה באופן רציני יותר אבל צבא, לימודים ופשוט לא חזרתי אל זה אף פעם. מה שכן לא מזמן יצא לי להשתמש בהכשרה באופן שמאוד שימח אותי. זה סיפור די מטופש אבל לא אכפת לי, אני לא חייב תמיד להתלונן בבלוג הזה.

לפני כמה ימים, שבוע בערך היה לי מבחן ולפני המבחן ליוויתי מישהי כשהיא ניגשה למכונה לקנות בקבוק מים. כשניגשנו למכונה ראינו שמישהי מכה את המכונה ומהר מאוד הבנו שהיא בלעה לה כ-4 שקלים, מתוך אבירות כמובן הצעתי לבעוט במכונה, אז נעמדתי ונתתי לה בעיטה סטנדרטית, המכונה עשתה רעש של כסף נופל אבל לא צץ הכסף, אז הפעם נעמדתי יותר נכון, כיוונתי נכון ויותר ונתתי לה front kick מדויק יותר. הפעם נפל מטבע של חמישה שקלים כבמעין התנצלות.

הרגשתי מאוד גאה בעצמי. אחרי שנים של הכשרה ואימונים, נדיר כשזה בא לידי ביטוי, זה תמיד כייף.

לגבי המכונות האלו, מה שהפתיע אותי היא הבחורה שנבלעו לה השקלים, היא מייד התקשרה למספר על הצג ודיווחה על מכונה בעייתית. אני בד"כ מכניס קודם מטבע בעל ערך נמוך יותר ומוודא שהוא יוצא בעודף, וגם זה רק אם אני זוכר. אחרת כשנבלע לי הכסף אני בועט, מקלל ורוטן בעיקר. אז כל הכבוד לך, אל תוותרי למכונות האלו.

ואם לא את תמיד יכולה ללמוד קצת טאי קוון דו, זה נראה כפתרון מוצלח.

דרך אגב, אומרים שהסיכויים שמכונה כזאת תיפול עלייך ותהרוג אותך גבוהים מהסיכויים שלך לזכות בלוטו.

תפסיק לעשן עלי – אחרת אני תובע אותך

5 פבר

הסיבה העיקרית שאני לא הולך לפאבים היא לא כי אני לא אוהב בירה, אלא כי אני אוהב לנשום. ובפאבים בישראל, כך כיליתי על בשרי, או יותר נכון, על ריאותיי, אי אפשר ממש לנשום. החוק במדינת ישראל אמנם קובע שב"בתי אוכל", ולצורך העניין פאב הוא כן בית אוכל, אסור לעשן, אלא אם כן יש אזור מיוחד לכך, אבל בפאבים יודעים שאף פקח לא יגיע בשישי בלילה (או בכל מועד אחר) כדי לבדוק מה קורה וכדי לרשום דוח.

כשקראתי על בחורה צעירה שישבה באגאדיר בת"א ותבעה אותם על כך שלא אכפו את חוק הגבלת העישון במקום, בהחלט הזדהיתי. הבעיה היא שהחוק לא קובע, לא כרגע, שבעל העסק צריך לאכוף את החוק. בכנסת כבר עובדים על חוק חדש, שיהפוך את בעל העסק לפקח, אבל כרגיל אצלנו יעברו עוד הרבה פקטים עד שהחוק יאושר, וזה עוד בלי לדבר בכלל על הבעייתיות בכך שהמדינה הופכת בעל עסק לעובד מטעמה.

עדיין, יש לקוות שהפרסום השלילי שמקבל בית העסק גם הוא תורם משהו למאבק למען אוויר נקי יותר. אפשר גם לנסות ולאמץ את האיום בתביעה כטקטיקה נגד בעלי עסק שלא אוכפים את חוק הגבלת העישון, ולא רק להתעצבן אחרי שביקשתם מלקוח אחר לכבות את הסיגריה, והדגנרט סרב. ננסה ונראה. עד אז, אני מציע לכל מי שניקיון ריאותיו חשוב לו להצטייד בעותק של החוק, או לפחות לעבור עליו, כדי לדעת בדיוק מה הזכויות שלו.

Technorati Tags: , , ,

%d בלוגרים אהבו את זה: