פג תוקף האחריות

גידי

 אוקיי, שוב פוסט באיחור לא לגמרי אופנתי. אבל אני רוצה להתייחס לסיפור של הבנייה ברמת שלמה. האמת, אם נדייק, אני לא רוצה לדבר על הבנייה המטופשת ברמת שלמה, אני רוצה להתייחס לתגובה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. פשוט השבוע נוכחתי לפאשלה רצינית שעשיתי והאחראי היחיד בגינה הוא עבדכם הנאמן, כיום אני מנסה להתמודד עם התוצאות שלה. הדבר גרם לי לחשוב קצת על אחריות אישית ולקיחת אחריות.

כולנו זוכרים כשקראנו לאולמרט להתפטר בגין הפאשלות של מלחמת לבנון השנייה, אולמרט אז הצהיר (תסלחו לי אם אני לא זוכר את הניסוח המדוייק) "אני האחראי ולכן אני אתקן", אני זוכר את זה מאוד חזק בעיקר כי זה לא נתפס בציבור ברצינות, אני אישית השתמשתי במשפט הזה כפאנצ'ליין כאשר הוא היה אופנתי. אבל אני רוצה רגע לשים לב אליו, במיוחד ביחס לכמות התירוצים שביבי פיזר בעקבות המשבר עם ארה"ב. האמת, שלמרות שאני ממש לא חובב של אולמרט, היה איזה שינוי מרענן באמירה אני אשם/אחראי, אני לא חושב ששמענו אותה מאז ימי רבין, כיום הגישה היא הרבה יותר "הוא אשם!, הם אשמים!, אתה אשם!, כולם חוץ ממני אשמים!" וכיו"ב.

הגישה הזאת מחליאה אותי, אני אולי נאיבי אבל לדעתי ביבי הוא ראש הממשלה וקלינטון צדקה כשהיא אמרה לו "אתה האחראי, ידעת או לא ידעת". מדובר בהבדלי גישה, בסוף היום בראש הפירמידה הוא האשם, אין מה לעשות, אתה אולי באמת לא ידעת, אבל גם זאת תקלה שאתה לא טורח לוודא מראש ולהתעדכן. רציתי לספר כאן סיפור קטן וחביב מאוד עליי, ידוע כי הנשיא טרומן (אגב, דמות מאוד מעניינת ורלוונטית למדינת ישראל ואני ממליץ להכיר את הסיפור שלו), אשר היה טקסני וחובב פוקר מושבע, החזיק במשרדו את השלט בתמונה המצורפת, שכתוב בו "The Buck Stops Here", למי שלא מכיר פוקר מדובר בצ'יפ שמציין את הדילר, הכוונה כמובן מתייחסת לעובדה שהאחריות נופלת בסוף היום על טרומן לטוב ולרע, כל הסמכות מתרכזת אל השולחן הזה, זאת גישה שלא יזיק למדינאים ישראלים לאמץ קצת יותר (הא, הצחקתי את עצמי עם האוקסימורון מדינאים ישראלים).

כמובן, שזה לא פותר את אולמרט, יש מקרים שבהם אתה צריך ללכת הביתה, כמו דן חלוץ (שדווקא לקח על עצמו את האחריות), ויש מקרים שבהם אתה צריך להכיר במקום שלך בפירמידה. אם כבר הזכרתי את חלוץ, אני חייב להזכיר גם את בוגי יעלון, עוד פוליטיקאי דמיקולו, שהיה רמטכ"ל מצ'וקמק, חירבן את המוכנות (אתם זוכרים שהוא היה לפני חלוץ נכון, וחלוץ היה שם שנה בערך לפני המלחמה) ועכשיו משוכנע שהוא מר בטחון בממשלה הנוכחית, איך אף אחד אחר לא מתרעם על זה?

אצבע שבורה כמשל למערכת בריאות שבורה

גידי

לפני כמה ימים קיבלתי מכה באצבע בזמן אימון ג'ודו, זה מאוד כאב באותו רגע אבל המשכתי להתאמן, פשוט עבדתי יותר עדין. הנחתי שמדובר במכה ועזבתי את זה. ביום ראשון זה עדיין היה קצת נפוח וכאב כשכיפפתי את האצבע אז נשברתי והלכתי לרופא המשפחה, הנ"לטען שלדעתו זה כנראה נקע אבל הוא לא מומחה וחייבים לצלם, מיהרתי לקופת החולים המקומית ולאחר צילום זריז (עד כאן טיפול יעיל למדי של קופת החולים) הובהר לי שלמרות העובדה שישנו אורטופד כרגע בקופה לא אוכל להכנס לראותו, אלא בעוד שבועיים, ביום רביעי אם אני מוכן לנסוע להרצליה.

 היות והבהרתי לפקידה שעד יום רביעי האצבע כנראה תתאחה כבר מעצמה ואם יהיה נזק האורטופד לא יוכל לעזור, היא אמרה שאין מה לעשות ואם אני רוצה שהרופא משפחה יישלח אותי למיון. כך היה, שלוש שעות אח"כ במיון בי"ח מאיר ראה אותי האורטופד (שהיה מאוד חביב), הוא הסביר שיש לי שבר קטן באצבע וחשוב לקבע, את זה כבר האחות עשתה.

השאלה האמיתית מהעניין הזה היא אם לא יותר זול באופן דרמטי לקופת החולים טיפול באורטופד של הקופה מאשר המיון? ברור שאם יש שבר באצבע חייבים לקבע בהקדם, וצריך לעשות את זה איש מקצוע אחרי צילום, אבל באמת, מיון? לא חבל על הזמן שלי והכסף שלכם?

זוועת חדר כושר בשם גרייט שייפ (great shape)

הסיפור הזה נגמר אמנם כבר לפני כשלושה-ארבעה חודשים, אבל רק עכשיו הזדמן לי לשבת ולכתוב עליו. הייתי לקוח של רשת מועדוני הכושר גרייט שייפ (great shape) ממועד שחרורי בצה"ל בשנת 2004 ועד השנה האחרונה (2008). שלוש שנים הייתי מנוי באחד מסניפי הרשת באזור השרון והייתי יחסית מרוצה. אמנם המחיר היה מעט גבוה יחסית למועדוני כושר עצמאיים ונטולי רשת, אבל המכשור היה מוצלח, המאמנים אדיבים ושעות הפתיחה נוחות.

לפני כשנה וחצי עברתי להתגורר עם זוגתי בעיר תל אביב וכתוצאה מכך העברתי את המנוי שלי מסניף גרייט שייפ (great shape) הרגיל שלי לסניף תל אביב ברחוב אבן גבירול 68 (סמוך לכיכר רבין). כמי שהיה רגיל למרכזי הקניות של ה"פריפריה" היחסית של השרון די הופתעתי מהגודל, שלא לומר הקוטן, של המקבילות התל אביביות. מגה, שופרסל, הום סנטר – הסניפים התל אביבים היו כולם קטנים ומצ'וקמקים יותר מאלה שהכרתי. סניף תל אביב של גרייט שייפ (great shape) לא היה שונה מכך – קטן יותר, צפוף יותר ועם פחות מכשירים. אבל הרבה יותר קרוב לבית מן הסתם מהסניף בשרון. העברתי את המנוי שלי שהיתה לו עוד שנה של התחייבות וזוגתי רכשה מנוי משלה במועדון.

אחרי מספר חודשים של שימוש מאסנו בחדר הכושר. הצפיפות היתה רבה מדי, התורים למכשירים בשעות ההגעה שלנו היו ארוכים מדי ובמכון לא היו מספיק מכשירי אירובי מהסוג שאנו משתמשים בו. ביקשנו לבטל את המנויים. למי שלא יודע, חדרי הכושר עושים צרות צרורות למי שמבקש לבטל מנוי. התשובה המיידית היא "אי אפשר" והדרך היחידה שבאמצעותה ניתן לבטל מנוי היא באמצעות אישור רפואי מרופא. הפתרון של גרייט שייפ תל אביב (great shape) לבעיה היתה "תמכרו את המנוי".

אנחנו לא היינו מעוניינים לעבוד עבור גרייט שייפ (great shape) תל אביב או גרייט שייפ (great shape) בכלל, וביקשנו לבטל את המנוי ולהשיב לנו את כספינו. בעקבות הסירוב הגשנו תלונה למועצה הישראלית לצרכנות, ולאחר דין ודברים וחלופות מכתבים שארכו מספר חודשים המועצה הורתה לסניף גרייט שייפ תל אביב (great shape) לשנות את אופי הפעילות במקום – או לבטל לנו את המנוי.

אבל, כמובן שזה לא שכנע את גרייט שייפ תל אביב. אחרי מספר שיחות טלפון ולאחר ששום דבר לא התקדם החלטתי ללכת שוב למכון באבן גבירול בעצמי, כדי לבטל את המנוי. דרשתי לדבר עם מנהלת הסניף (שכמובן לא היתה במקום) ולבסוף דיברתי עם סגנית מנהלת סניף תל אביב, שלמרות שהצגתי בפניה את המכתב של המועצה לצרכנות – סרבה לבטל לנו את המנויים.

התחלתי לצעוק. דרשתי את ביטול המנוי, וידאתי שיתר הלקוחות שהיו בגרייט שייפ תל אביב אבן גבירול 68 (great shape) ישמעו את מה שאני אומר. התקשרתי למועצה לצרכנות והעליתי את מי שטיפלה בתלונה שלי על הקו (וידאתי מראש שאלה שעות המענה הטלפוני). הגברת מהמועצה שוחחה עם סגנית המנהלת, שעדיין סרבה לבטל לי את המנוי. הודעתי לסגנית מנהלת סניף גרייט שייפ תל אביב (great shape) אבן גבירול, סמוך לכיכר רבין, שאני לא עוזב את הסניף עד לביטול המנוי. היא איימה בהזמנת משטרה. אמרתי לה "תפדאלי" ותיארתי לה את כותרת הידיעה האפשרית בעיתון ביום המחרת.

לבסוף, סגנית מנהלת הסניף העלתה מולי טלפונית את סמנכ"לית התפעול של רשת גרייט שייפ (great shape), שהבטיחה לי לטפל אישית בעניין. לאחר כחודש המנוי אכן בוטל. אני וזוגתי זוכינו לאחור בסכום מכובד ביותר, כמובן לאחר מספר שיחות טלפון נוספות עם סמנכ"לית התפעול של רשת גרייט שייפ (great shape).

אז מה המטרה שלי בסיפור הזה? ראשית, הוצאת קיטור, כמובן. שנית, אני רוצה שכמה שיותר אנשים ידעו על טיב השירות של סניף תל אביב אבן גבירול 68 של גרייט שייפ (great shape) ושל הרשת בכלל מבחינת מדיניות ביטול המנויים. אני רוצה שידעו עד כמה הם קשים ורעים, במיוחד כשהרשת יוצאת בחוצפתה בקמפיין בו היא מבטיחה כצ'ופר לאפשר למנויים לבטל את המנוי אם הם לא מרוצים. חוצפה בעייני שדבר שאמור להיות טבעי ובסיסי מוצג כבונוס ועוד מותנה בזמן. בעיקר כשהמציאות הרגילה שונה כל כך.

בנוסף, ישנה לצערי המסקנה הבלתי נמנעת. נותני השירות מבינים רק כח. עד שלא התנחלתי, בכח, בסניף גרייט שייפ תל אביב (great shape), דבר לא השתנה. לא עזרו המכתבים של המועצה לצרכנות, האיומים בתביעה (שלא באמת רציתי להסתבך איתה כמובן) והצעקות. עד שלא התנחלתי במשרדי החברה ולא הסכמתי להתפנות – דבר לא קרה.

הייתי רוצה לקוות שברשת שינו בינתיים את המדיניות שלהם, אבל אני בספק גדול. אני מקווה שלקוחות נוספים ילמדו מהחוויה הלא נעימה שלי ויסיקו את המסקנות המתבקשות.

לא אכפת לכם מהילדים שלכם

מה זה אמור להביע? מי חשב לעצמו: טוב הרי ברור שמסוכן מידי לתת לילד שעוד לא בן 17.5 לנהוג ברכב אמיתי, אז בוא ניתן לו לנהוג במעין טרקטור מצ'וקמק שאין בו את גורמי הבטיחות הבסיסיים שיש ברכב ומעולם לא נועד להיות על כביש.

כי זה מה שמייצג המיול ושאר חבר מרעיו הטרקטורים המחורבנים שרואים הרבה יותר מידי באזור המרכז. נתעלם לרגע מהעובדה שעוד רכבים איטיים יוצרים יותר פקקים ויותר עצבים מה שמסוכן לכולנו. ונתייחס לנושא הקריטי, הדברים האלה מסוכנים! אין להם חצי ממערכות הבטיחות של רכב, הם מיועדים לנסיעה בסיסית בשדות שבהם אתה לא צריך להשתלב בתנועה יותר מידי וגם אין לך סיבה ממשית לחשוש ממכוניות אחרות, זאת מלכודת מוות לילד שאנחנו לא מרשים לו לנהוג במכונית אמיתית. (עוד אחרי הקפיצה)