Archive | צרכנות RSS feed for this section

איך כופפתי את בזק

2 דצמ

הבלגן הגדול של סלקום הזכיר לי מקרה שקרה לי דווקא עם בזק במהלך הקיץ. תשתית האינטרנט שלנו לא פעלה במשך יומיים-שלושה בגלל מה שהתגלה כבעיה בכבל התשתית. מתברר שהעירייה עשתה כאן עבודות והצליחה איכשהו לפגוע בכבל תקשורת של בזק. על פניו אשמת העירייה, נכון? לא בדיוק, כי כשהתקשרתי להתלונן על הבעיה בפעם הראשונה נאמר לי שזה בבדיקה, וביום אחרי זה עדיין היה בבדיקה, ורק ביום השלישי התגלה שמדובר בבעיה בכבל ושעבודות עירייה פגעו בו.

היום השלישי לתקלה כבר היה יום חמישי בבוקר, ובבזק אמרו לי שלא יוכלו לשלוח טכנאי היום, ומחר כבר יום שישי, כך שנצטרך לחכות כנראה ליום ראשון. זה כבר היה יותר מדי ימים בלי אינטרנט, שהוא גם כלי עבודה עבורנו, והתחלתי לצעוק. לא נעים, אני לא אוהב לצעוק (בניגוד למה שחלק מהאנשים שמכירים אותי חושבים), אבל לצערי התברר שוב שרק צעקות מזיזות פה דברים. בבזק הבטיחו לשלוח טכנאי לכל המאוחר עד יום שישי, ואכן בשישי בצהריים התקלה כבר תוקנה.

עכשיו מגיעים לשלב השני – שלב הפיצוי. ניסיון לקבל פיצוי מהעירייה נפל על אזניים ערלות, אם כי במוקד העירוני מיהרו לחבר אותי עם האחראי על עבודות הפיתוח בעירייה כדי שיתנצל ויסביר לי מה קרה ושהוא ואנשיו ניסו לעשות כל שביכולתם כדי לעזור לבזק לאחר שזו פנתה אליהם. אמנם לא פיצוי כספי אבל במדינה כמו שלנו גם התנצלות זה לא משהו שצריך לקחת כמובן מאליו.

עם בזק התמונה כמובן היתה שונה. בשירות הלקוחות מיהרו לבטל לי את החיוב עבור אותם ימים בהם היתה התקלה, אבל אני החלטתי שזה לא מספיק. בבזק כידוע, גובים מכל לקוח סכום חודשי קבוע עבור מה שמכונה "החזקת קו". אנחנו לא משתמשים בטלפון של בזק אלא בזה הזול יותר של קווי זהב, שחייבים להצדיע לשירות הטוב שהם מעניקים. עובדה זו כמובן לא פוטרת אותנו מתשלום דמי החזקה לבזק, שבמקרה של חיבור האינטרנטו שלנו מוגבלים ל-25 שקלים במקום ה-50 שנגבים ממי שמחזיק קו רגיל.

הטיעון שלי, שבבזק קצת התקשו להתמודד איתו היה משהו כזה: אני משלם לכם 25 שקל לחודש בשביל ש"תחזיקו את הקו", ועוד כ-50-60 שקלים עבור הגלישה. היות ואתם כשלתם במשימתכם הקדושה "להחזיק את הקו" – אני לא רואה שום סיבה לשלם לכם על כך. זה דרש קצת שכנוע והרבה חזרה על דברי עצמי והמתנה על הקו כדי שהנציגה "תברר עם הממונים" – אבל בסוף זה קרה. בזק ויתרו על דמי החזקת הקו, מן הסתם כי הבינו שזה סכום זניח עבורם ושיש איזשהו יסוד של אמת בטיעונים שלי.

אז ברור לי שלא "התעשרתי", אבל אני שמח לדעת שכופפתי, גם אם רק במעט, את בזק. ויותר חשוב – הוכחתי שאם בזק לא מסוגלת להחזיק את הקו, היא לא רשאית לגבות את הכסף עבור כך. אז דעו – כשבזק לא מצליחה לתת לכם שירות במהלך החודש, אל תוותרו ואל תסתפקו בזיכוי עבור הימים בהם היתה התקלה. בזק מתעקשים לגבות סכום שטוח ומיותר? דירשו אותו חזרה כשהם לא נותנים את השירות שהוא מיועד כביכול לשלם עבורו.

תופעת הנפיחה

26 נוב

לפני כמה ימים הלכתי לסניף אורנג' הקרוב לביתי כי הסוללה בסלולרי שלי לא מתפקדת כל-כך. לקח להם קצת זמן להתייחס אליי אבל זאת לא הנקודה. לכשהתייחסו אלי, הצגתי את הבעיה שלי בפני הנציגה, הנ"ל שלפה את הסוללה ולאחר בדיקה קצרה החליטה שהסוללה שלי נפוחה ולכן היא כבר די מתה – המסקנה נראית לי לגיטימית, יש לי את המכשיר די הרבה זמן ואני לא תמיד מתייחס אליו יפה – אולם לאחר שהכריעה התייעצה עם הנציגה השנייה, כנראה היותר בכירה, ההיא בחנה את הסוללה שלי וגם הסכימה.

היא הסתכלה אליי ואמרה לי "זאת תופעת הנפיחה".

הבטתי אליה בחיוך (וללא שמץ של הציניות הידועה שלי – באופן מפתיע וחריג), שאלתי אם היא מסוגלת להגיד את זה בלי לצחוק. היא לא הבינה מה אני רוצה, הבהרתי לה שנפיחה והתנפחות אינם זהים, היא התנצלה, למרות שלא היה צורך ונראה שלא היה לה כוח לפסבדו-אינטלקטואליזם שלי, זכותה.

בסוף לא רכשתי סוללה חדשה כי גם לא היה להם ועוד לא החלטתי אם אני רוצה, חוץ מזה, סוללה שנופחת זה בטח משהו נדיר, למרות שהוא לא מאוד מנומס.

רב קו – רעיון טוב? ביצוע כושל!

5 ספט

אם הכרטיס הוא רעיון טוב אני לא בטוח, אבל ביצוע כושל הוא מעין מנטרה לא רשמית במדינת ישראל, נראה שכל הרעיונות הטובים כאן די מתחרבנים בשלב כזה או אחר. אני רוצה להתייחס לכרטיס הרב קו. אני מניח שרוב האנשים מכירים (גם אם לא בהכרח מחזיקים בעצמם) בכרטיס הרב-קו. למי שלא מכיר, מדובר בכרטיס חכם המציע מספר יתרונות: 1) ניתן לשלם בכל מסגרות התחבורה הציבורית; 2) לחסוך התעסקות בכסף קטן ועודף מהנהג; 3) לחסוך נייר ו-4) לחסוך כאב ראש באופן כללי. הבעיה היא שהוא לא עושה אף אחד מהדברים האלה, כן, אפילו לא אחד.

1) נתחיל בעובדה שהכרטיס איננו מכובד באגד (עדיין חברת התחבורה הציבורית הגדולה ביותר בארץ), ברכבת ישראל ובאף מונית שירות שאני ראיתי, ככה שהלכה למעשה חלק ניכר מגופי התחבורה הציבורית לא לוקחים חלק בנושא – קצת מבטל את העניין אם בנוסף לכרטיס הזה אני עדיין צריך להחזיק כסף, כרטיסיית אגד וכרטיסים לרכבת. אם כבר מכילים כלל על התחבורה הציבורית יש מקום להכיל אותו על כולם. חוץ מזה, כל חברה מחייבת אותך בצורה אחרת, ככה שאם לדוגמא אתה מגיע לת"א מחוץ לעיר, קנית ברב קו אשראי לחברת מטרופולין, קווים וכו' ואז אתה צריך לקנות ברב-קו גם אשראי/כרטיסייה בדן, כי החברות לא חולקות ביניהן. זה במקום שנוכל לשלם ישירות לגוף אחד ולקנות אשראי ברב-קו והכסף יועבר לחברות בהתאם לשימוש, אתם יודעים כמו שעושים עם כל כרטיס אשראי אחר.

2) הכרטיס אמנם חוסך התעסקות בכסף קטן בערך, אבל כיום עדיין מטעינים את הכרטיס אצל הנהג ולא באינטרנט, אז הוא עדיין נותן לי עודף ואם אני קונה כרטיסיה בסכום לא עגול הוא גם צריך לתת לי עודף בכסף קטן, אז בעצם נשארנו באותה צורה מטומטמת רק עם כרטיס חכם באמצע. 3) לחסוך בנייר – לא רק שהכרטיס לא חוסך בנייר הוא מבזבז יותר נייר משהיה קודם. מלבד חופשי-חודשי, בכל שימוש בכרטיס מופקת מעין קבלה/ביקורת, גם בנסיעות על כרטיסיה, גם בנסיעות על סכום שטעון באשראי וגם כאשר אתה מטעין את הכרטיס עצמו ניתנת קבלה על הסכום ששולם לטעינה, ככה שלא חסכנו כלום ורק בזבזנו עוד נייר. 4) לגבי כאב הראש אני לא יכול להגיד יותר מדי, זאת שאלה סובייקטיבית, אני יכול לומר בכנות כמשתמש תכוף בתחבורה ציבורית שבמצבו קיים הכרטיס נע בין חסר משמעות לעוד טרחה שאני צריך להתמודד איתה ולא יותר מזה, מלבד כמובן העובדה שהנפקת הכרטיס היא בשלל נקודות חצי נוחות (אבל נראה שחברת קווים מאפשרת היום להזמין את הכרטיס בדואר באתר שלהם) ואם לא הנפקת אתה חייב להמשיך לשלם סכום מלא, כי אתה לא יכול לקנות כרטיסיה מהנהג בלי הכרטיס החכם.

כל החסרונות האלה לפני שהזכרנו את הפגיעה בפרטיות כשכל נסיעה מתועדת בחברות השונות, הרי הכרטיסים הם אישיים.

לסיכום, אציין שיש לכרטיס מעט יתרונות, אם נאבד או נגנב אז ניתן להעביר את הסכום ששולם לכרטיס הבא שיונפק. בנוסף, אני בעקרון בזה שהנהג יתעסק כמה שפחות עם הכסף שלנו ורק יינהג (לא המצב כיום, אבל ייתכן ונתקרב לשם). אני מאמין שאפשר עוד להפוך את הכרטיס הזה למשהו חיובי. יש מקום לפתח את תשתית האינטרנט בו, שנוכל להזמין אותו באינטרנט ולטעון אותו בסכום אחד שיחולק לפי הנסיעות שלנו בין החברות השונות, לפי איזשהו מפתח של הנחה בהתאם לגובה הטעינה.

* עלתה לי בראש עוד שאלה אחת מכתיבת הבלוג הזה, למה אנחנו לא יכולים פשוט לשלם בכרטיס אשראי באוטובוסים?, להפוך את תשתית האשראי לחכמה יותר, כך שניתן יהיה לטעון כרטיס אשראי בסכומים נפרדים למי שרוצה כרטיסיה/חופשי-חודשי ואפשרות הנפקת כרטיס חכם למי שאינו מעוניין לשלם באשראי או שאין לו. זאת כנראה שאלה לפוסט אחר, אבל בהחלט שאלה מעניינת.

מילה טובה ומילה רעה

10 יול

ככלל, ג'וקים איננו בלוג של ביקורת מסעדות, ככלל ג'וקים הוא בלוג שאנחנו בעיקר מתלוננים בו על המצב במדינה, ככללל גו'קים הוא בלוג ככלל הבלוגים. אבל היות ואנחנו לא כותבים יותר מדי לאחרונה והמקרה הזה היה מספיק משעשע, אני אכתוב עליו בכל זאת.

ביום שישי שעבר, הלכנו, אני וחברתי לאכול צהריים בהרצליה פיתוח, ממספר סיבות לא רלוונטיות בחרנו לאכול באגאדיר. כשהגענו שאלנו את המארחת האם הם מקבלים תן-ביס, היא השיבה שכן. התיישבנו, אכלנו והיינו מרוצים למדי. בבואנו לשלם את החשבון בעזרת התן-ביס אמרה לנו המלצרית שהם אינם מקבלים תן-ביס בסופ"ש.

הסברתי למלצרית ששאלנו במיוחד את המארחת, לאחר שהנ"ל ניגשה להתייעצות קצרה עם המארחת ומלצרית נוספת היא שבה ובפיה התנצלות על כך שהטעו אותנו אבל הם אינם מקבלים תן-ביס בסופ"ש, שאלתי אותה "אז מה אנחנו עושים עם זה עכשיו?", הנ"ל הישירה בפני מבט ושאלה בתדהמה "מה? אין לכם כסף?".

בראייה לאחור התשובה היותר שנונה הייתה צריכה להיות "מה? אין לכם את המכשיר של התן-ביס, הוא מתאדה בסופ"ש?" אבל בחרתי להשאר דיפלומטי ועניתי למלצרית שוודאי שיש לנו כסף, אך לא תכננו להוציא אותו ולכן שאלנו על הכרטיס. הפעם היא הלכה להתייעץ עם המנהל, אשר הפגין דווקא שירות טוב, הוא הבהיר לנו שהם אינם מקבלים ככלל תן-ביס בסופ"ש אבל הפעם באופן חריג הוא יחייב אותנו, סוף טוב הכל טוב.

מילה טובה לזכות המנהל שהפעיל שיקול דעת ונתן שירות חיובי.

מילה רעה לזכות המלצרית שצריכה ללמוד לדבר אל לקוחות, למרות כל הבלאגן השארנו להם טיפ נאות, בכ"ז הייתה אי-הבנה ושאר השירות מלבד זה היה בסדר.

לגבי ההמבורגר עצמו, אני הזמנתי את האנגוס והוא היה טעים מאוד, על אף שקצת יקר.

%d בלוגרים אהבו את זה: