התאבדות שי אברמוב – עוד הצלחה של משטרת ישראל

30 מאי

אני חסיד לא קטן של מה שמכונה "דעת קהל" כמנגנון שמסייע להגדיר דעות וטעמים מסויימים כמוסכמים או אופנתיים. מן הסתם דעת קהל לא קובעת אמת מוחלטת, וחשוב שיהיו תמיד מי שיערערו עליה, אבל בנושאים רבים גם כך אין אמת מוחלטת ומדובר בשאלה של טעם, אז למה לא. דעות חברתיות, פוליטיות, דתיות או תרבותיות הן בסופו של יום בעיקר עניין של טעם אישי, ואם דעת הקהל היא גוף שמסייע בקבלת ההחלטה, אז סבבה. העיקר שיודעים גם לסייג ולא הופכים לצייתן עיוור. פוליטיקאים חייבים להתחשב בה, גם אם לפעמים הם עושים זאת יותר מדי, מבקרי תרבות נעזרים בה וכמובן שהציבור עצמו מושפע ממנה. אבל אם יש גוף או מערכת אחת שאסור לה להשתמש בכלי הזה הרי זו מערכת המשפט.

עם כמה שזה מגעיל לראות אנשים מגבשים דעה תוך שניות בלי מספיק מידע מקדים, זו עדיין זכותם. הם הדיוטות, לא מקבלי החלטות. לשופט מן הסתם אסור לנהוג כך, ואנחנו לא ממש נחשפים למקרים בהם זה קורה. המשטרה לעומת זאת, משתמשת בכלי של דעת הקהל כדי "להרשיע" אנשים כל הזמן. זה כאילו שבמשטרה ויתרו על ההליך הפלילי התקין של גיבוש ראיות ו"קייס" רציני נגד חשוד ובמקום זאת פשוט משחררים אותו למשפט הציבור. בחלק מהמקרים זה נגמר בהרשעה מבוססת, באחרים זה נגמר בדעת קהל עוינת. יש מקרים בהם זה נגמר בהרבה רעש תקשורתי וללא הרשעה, ובחלק מהמקרים זה נגמר בהתאבדות. כי לינץ', מה לעשות, יכול להיגמר במוות, וזה לא משנה מי כורך את החבל סביב הצוואר.

בואו נודה על האמת – אלא אם כן אנחנו חברים בכת האיתקה או חוקרי משטרה, אין לנו מושג מה באמת קרה שם וכמה הראיות נגד הכת היו מבוססות. אני לא טוען ששי אברמוב, ששם קץ לחייו בתא המעצר ביום שישי, היה צדיק הדור. אני לא יודע אם הוא אכן הטיף לאלימות קשה נגד ילדים או לא כי אני פשוט לא מכיר מספיק את הכת. מה שחשוב הוא שהמשטרה טענה בכל תוקף שכן, מבלי כמובן שתציג ראיות חותכות, כי אלה הרי נשמרות לפרקליטות ובית המשפט. אז אברמוב, או גולדרינג או כל אחד אחר, נעצרים, תמונתם מפורסמת ושמם מוכפש. יכול להיות שהם אכן פשעו, אני רוצה להאמין שהמשטרה לא היתה מפרסמת את פרטיהם סתם, אבל אני לא באמת יודע ואדם הרי בחזקת חף מפשע עד שהוכחה אשמתו.

הצרה היא שחזקת החפות הזו תקפה רק במשפט הפלילי ולא במשפט הציבורי. והמשטרה, כידוע, או יותר נכון "מקורות" או "בכירים" בה, ממהרים לצאת בהצהרות לא מיוחסות על "חומרת הראיות" ו"אשמה מעבר לכל ספק", מושגים שאנחנו, כהדיוטות, לא באמת יודעים איך לטפל בהם. כפי שאמרו כבר חכמים ממני, ראוי שהמשטרה תתרכז בביצוע עבודתה של השגת ראיות שישמשו לגיבוש כתב אישום במקום לבצע משפט ציבורי.

וזו בדיוק הבעיה. התחושה שלי לפחות, ואני יודע שיש כאלה השותפים לה, היא שהמשטרה ויתרה על שלב הביניים הזה שמכונה גיבוש תיק, הגשת כתב אישום והרשאה. היא עשתה מה שנקרא cut the middle man – היא ויתרה על הטורח בפרקליטות, שופט והרשאה, והעבירה את המשפט ישר לידי הציבור ודעת הקהל. ואפילו לא צריך לגבש ראיות מהותיות, כי הרי ההדיוטות גם כך לא יבינו אותן. מספיק ללחוש אודות "מעשים נוראיים" ו"חשד להתעללות", וגזר הדין ניתן. רואים זאת במקרי התעללות בילדים, הטרדות מיניות ואפילו חשדות לשחיתות.

אני לרגע לא בא להגן על אנשים שאכן ביצעו מעשים נוראיים כאלה, הם ראויים להינמק בכלא תחת העונש המקסימלי שבדין הפלילי, אבל הם זכאים למשפט הוגן, לא למשפט ציבורי. הרי אדם שפורסמו שמו ותמונתו בצירוף לחשדות שהן בגדר האשמות שכאלה כבר לא יוכל לשקם את עצמו, גם אם בסופו של דבר העניין יסתיים בלא הרשאה ואף ללא כתב אישום. אדם כזה זכאי ליהנות מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו.

אז מה אני רוצה בעצם? איכשהו, כשמדובר באנשים ידועים ומוכרים, יודעים להוציא צו איסור פרסום על פרטי החקירה כדי להגן על פרטיות הנחקרים והחשודים. המשטרה גם יודעת יופי להוציא צווי איסור פרסום כדי לשמור על החקירה שלה בסוד, דבר שמעלה חשש סביר לגבי הלחץ שמופעל על החשודים והנחקרים. הנקודה היא שהכלי הזה של שמירת פרטי החשודים בסוד קיים ושריר. פשוט צריך לרחיב את השימוש בו. לטעמי, אין מה לפרסם פרטים מזהים של חשוד עד להגשת כתב אישום, כלומר עד שלא התגבשו ראיות מספיקות נגדו. אני לא יודע אם כדאי להשאיר את זה לשיקול דעתם של השופטים או לעגן את זה אולי בחקיקה. היות והשופטים לא משתמשים בכלי הזה כרגע אולי אין מנוס מלפנות לחקיקה.

כמובן שזה לא מונע את היווצרות המשפט הציבורי בדעת הקהל אבל זה לפחות מנסה להגן על האנשים ה"תמימים" מלהגיע למצב הלא נעים בו מבצעים בהם לינץ' ציבורי ותולים אותם בכיכר העיר, או על חלונות תא המעצר. וזה אולי יכריח את המשטרה להשקיע אנרגיות בעבודת משטרה אמיתית במקום בשחרור הצהרות והדלפות לעיתונות.

Advertisements

2 תגובות to “התאבדות שי אברמוב – עוד הצלחה של משטרת ישראל”

  1. arab muslim אוגוסט 13, 2010 בשעה 16:49 #

    שלום עליכם. הסיבות הסכסוך הישראלי ערבי הוא הכיבוש של פלסטין.
    פלסטין הערבית האסלאמית מדינה כמו שאר המדינות הערביות והאסלאמיות שמסביב
    אותם. זה אומר שיש יהודים ציונים פלסטין טעות גדולה, כי זה גורם
    הציונות אינה עולה בקנה אחד עם מהסביבה (כגון השפה, המנהגים, המסורת והדת)
    הפתרון היחיד לסיום הסכסוך הישראלי ערבי הוא גירוש יהודים פלסטין
    כל פלסטין. העם היהודי לא ננוח ולא ירגיש בנוח ויציבות
    אבל אם זה יוצא פלסטין והמזרח התיכון לחלוטין. אם אנשים ממשיכים
    יהודי פלסטין והמזרח התיכון, מוות והרס ימשיך.
    פלסטין הערבית האסלאמית המדינה יישארו רצון האל

    • ליאור אוגוסט 14, 2010 בשעה 14:10 #

      אהלן. אני לא כל כך יודע איך להתייחס לתגובה שלך, בעיקר כי בחרת לשים אותה בפוסט שבכלל מדבר על משטרת ישראל, דעת קהל וכ"ו. אבל בגלל שהתגובה שלך היא בכל זאת אתגר אני אצא מתוך נקודת הנחה שאתה לא ספאמר (דבר שאני לא לגמרי משוכנע בו) ואתייחס בכל זאת.

      אז קודם כל אתה לא ריאלי. "אנחנו", היהודים, פה. זה נתון, ואנחנו כקבוצה לא הולכים לשום מקום, גם אם יש שעוזבים ואלה שמצטרפים, אנחנו לא מתכוונים ללכת. אז אתה יכול להמשיך לפנטז על גירוש היהודים מפלסטינה-א"י, אבל כל מה שזה יתן לך זה המשך המצב הקיים מאז 48. אישית אני חושב שזה יציב אותך ואת משפחתך במצב לא מזהיר במיוחד. חיים במחנות פליטים, קיפוח משפטי, היעדר זכויות אזרח ועוד כל מיני רעות חולות שאתה אמור להכיר הרבה יותר טוב ממני.

      האופציה השנייה שלך היא להתעורר, להכיר במציאות, ולהבין שהדרך הכי קלה ופשוטה לשפר את המצב שלך היא להושיט יד לאנשים בחברה הישראלית שכן מעוניינים בפתרון לסכסוך, מורכב ככל שיהיה. שבת שלום.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: