ואם באמת לא נרד למקלטים?

1 יונ

קטע לא ארוך שקראתי ב"העוקץ" גרם לי לחשוב. לכולנו ברור שנרד למקלט ושנציית לכוחות הביטחון כשיגידו לנו "כי ככה צריך", או כי ככה הורגלנו. אני עוד זוכר את התרגולים מבית הספר היסודי ומחטיבת הביניים כשהייתי ילד. תמיד היה צפוף, תמיד היה מצחיק ואף פעם לא עמדו בזמנים. אני מניח שבשנים שהיו סמוכות יותר למלחמת המפרץ היו לחוצים יותר כי בגיל התיכון כבר הפסיקו עם השטות הזו.

בכל מקרה, חגי מטר מעלה נקודה מעניינת – מה בעצם אנחנו אומרים בירידה האוטומטית הזו למקלט? באיזו קלות אנחנו מוותרים על האינדיבידואליזם שלנו ומכפיפים את עצמנו למשטר צבאי. כולנו מכירים את הקלישאה השחוקה, שבבניין נפתלי באוניברסיטת תל אביב אוהבים לחזור עליה, לפיה בישראל לא צריכים הפיכה צבאית. כשעוצרים רגע וחושבים על הציות המיידי הזה מבינים עד כמה הקלישאה נכונה. כל-כך הרגילו אותנו למלא פקודות ב"שעת חירום" שזה הפך לטבע שני עבורנו. עד שלא קראתי את הקטע לא עצרתי לרגע וחשבתי על המשמעות הנסתרת, הברורה מאליה. והרי ישראל נמצאת כבר שנים ב"מצב חירום", ואנחנו, גם המרדנים בינינו, התרגלנו למלא פקודות לא כתובות ולא רשמיות, "כי צריך".

אפילו שאני מתנגד למיליטריזם, לגיוס כללי ולרעיון החברה המגוייסת, לא חשבתי על המשמעות הסמויה של הציות המיידי והברור כל-כך. מה באמת יקרה אם לא נציית?

(ליאור)

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: