רק לא עוד שביתה, בבקשה…

2 ספט

(גידי)

אוי לא, זה מה שאני אומר כל פעם שאני קורא עוד כתבה שמצהירה ברייש גלי שבכוונת ארגוני הסטודנטים להשבית ולהלחם על הסדרי התשלום של שנה הבאה.

אז קודם כל אני רוצה להצהיר שנמאס לי, אני לא רוצה יותר שביתות, לא רוצה יותר מאבק, לא רוצה הפגנות, די!!! הנה ההיסטוריה האקדמית שלי עד כה: סמסטר קיץ 2006 – מלחמת לבנון השנייה – נקראתי למילואים; שנת הלימודים 2006-7 – שביתת סטודנטים ארוכה מאוד, וקיץ שלא יכולנו לעבוד בו; שנת הלימודים 2007-8 – שביתת מרצים הכי ארוכה בהיסטוריה של האנושות לדעתי… מה שהפך את השנה האקדמית לשלושה סמסטרים מעיקים ולעובדה שאני עדיין במועדי א' אל תוך ספטמבר, על עבודת קיץ אין על מה לדבר בכלל… והנה אנחנו מצפים בקוצר רוח לשנת הלימודים הבאה, ואני תוהה מה ייקרה שם? מה פלישת חייזרים, הוריקן יכה בישראל? מה נשאר לי לתת, אולי ייתנו לי שנה אחת ללמוד בשקט, או לפחות שקט יחסי, זה כל כך הרבה לבקש?

ובכן, מעבר להתלונן אני גם מרגיש שאני צריך להעלות סוגייה, לא מזמן כשהחלו לנשוב רוחות המאבק בתקשורת ובקמפוס, שוחחנו אני ושני השותפים שלי בנוגע למה נעשה אם גם שנה הבאה לא נוכל ללמוד כמו בני אדם. המסקנה שהגענו אליה, למרות שעכשיו היא נראית די ברורה, הפתיעה אותי מאוד, החלטנו שאם ייראה שהשנה הבאה לא תפתח בהתאם לתכנית, כנראה שנעזוב את האוניברסיטה ונסיים את הלימודים אני בבינתחומי והם במכללה למנהל, למרות הבאסה של לעזוב שנה לפני הסוף, למרות שקיווינו לקבל תואר מהעברית, אין לנו כוח, לשלושתנו (ועוד אחרים שאנחנו מכירים שמחזיקים באותה דעה) יש ציונים מספיק גבוהים לקבל מלגות מלאות בכמעט כל מכללה בארץ, נוכל לחסוך את כספי השכ"ד בירושלים וממילא העיר המסריחה הזאת מתחרדת יותר ויותר כל יום כך שאני רק מצפה בקוצר רוח לעזוב אותה…

אני רוצה להבהיר, ללמוד במכללה זה לא התכנית שלי, וכל מי שאי פעם קרא מה שכתבתי על לימודים במכללות יודע שזה לא ממש הקטע שלי, אבל זהו, נשברתי, יש לי קריירה להתחיל, יש לי סטאז' לעשות, אני רוצה לבנות לעצמי חיים, ואני לא מוכן עוד פעם לעכב באופן בלתי ידוע את שנת הלימודים שלי וליצור עיכובים לכל החיים שלי בעקבות זאת, אז אני מנצל את הבמה הזאת להזהיר אישית את שלמה לוי, (יו"ר אגודת הסטודנטים של ירושלים וממנהיגי המאבק) ובמידה לא מבוטלת אני בטוח גם מנהיגי סטודנטים אחרים. אם תשביתו אתם מסתכנים בלאבד הרבה מאוד סטודנטים טובים, מוצלחים, עם ציונים טובים מהסוג שהאוניברסיטאות רוצות לשמר. עכשיו אני יכול רק להצהיר בכנות על דעתי ודעת האנשים שדיברתי איתם, רובם מחשבונאות, אבל אני בטוח שבמשפטים ופקולטות אחרות שיש להם קריירה שמחכה להם אחרי התואר הדבר דומה.

לחבריי במדעי החברה, הרוח, וכו' ליבי יוצא אליכם, אבל נשבר לי, אם תהיה שביתה אני מתכנן להתנגד לה בכל הכלים שיהיו לי, כבר לא אכפת לי לשלם עוד קצת, ואני אומר את זה במודע לעובדה שאת הפקולטה שלי בטוח יפסיקו לממן בקרוב מאוד, וזה מגוחך ועצוב וינציח פערים חברתיים, אבל די, אני עייף קרבות, תנו לסטודנטים לנוח, תשביתו עוד שנתיים כשיהיו לכם חיילים רעננים, אני את שלי עשיתי… מספיק לא?

אהה ומילת אזהרה… אם תהיה שביתת סטודנטים יש סיכוי טוב שאנחנו (הסטודנטים של שנה ג' לחשבונאות) נגיע ללמוד ונדאג שגם המרצה יבוא ואם מתכננים לבוא לפוצץ לנו שיעורים מיני "משמרות המהפכה דמיקולו"  אז תוותרו מראש, אנחנו יותר חזקים וקשוחים ממכם, אחרת איך היינו שורדים שנתיים של לימודי חשבונאות?

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: