אל תתנו להם רשיון, לפחות לא כל-כך מהר

30 נוב

(ליאור )

עוד תאונת דרכים מזעזעת שגבתה את חייהם של שני ילדים בני 17 על הכביש. אחת האמהות השכולות מצאה את האשם בתאונה – המדינה, שנותנת לבן שלה להוציא רשיון נהיגה בגיל 17. מנסיוני הלא רב מדי על כבישי ישראל אני לא בטוח שגיל הנהג הוא הבעיה, אבל לא נתפס לקטנות מה גם שאין שופטים אדם בשעת צערו. אני לא בקיא בסטטיסטיקות האחרונות אודות מעורבותם של נהגים צעירים בתאונות דרכים, אבל לדעתי המספרים אכן לא לטובתם.

מספיקות כמה שעות נסיעה בכבישי ארצנו כדי להגיע למסקנה המתבקשת שנוהגים עליהם יותר מדי אנשים שמעולם לא היו צריכים לקבל רשיון נהיגה. שבוע הגשמים הסוער שעבר עלינו לא מזמן רק המחיש עבורי את הבעיה. בעודי נוסע לי לאט ובזהירות, מנסה ללמוד מחדש את רזי הנהיגה בגשם, יתר הנהגים כבר החלו לצפור בעצבנות ולחתוך בכביש בפראות כאילו אין אפילו טיפה של מים על הכביש.

בניגוד לקיטורים רבים אחרים שאני נוהג להשמיע כאן, הפעם דווקא יש לי הצעה לפתרון.

אני עוד זוכר את שיעור הנהיגה הראשון שלי. אחרי כמה משפטי הסבר המורה נתן לי את השליטה על ההגה והורה לי להתחיל בנסיעה. בלי לימודי תיאוריה, בלי נסיון קודם. מזעזע. פחד אלוהים.

הפתרון שלי הוא פשוט – סימולטור. לפני שהתלמיד מגיע בכלל לגעת בהגה יש להעביר אותו בשורה ארוכה ומפרכת של שיעורי נהיגה על גבי סימולטור, ממש כמו ברשיון טייס. רק אחרי מספר בחינות בסימולטור אותן יעבור בהצלחה התלמיד יזכה לשבת מאחורי הגה אמיתי.

לאחר מספר שיעורים מעשיים שייקבע מראש התלמיד יהיה זכאי לגשת לבחינה נהיגה מעשית ברכב אמיתי. וגם במקרה זה, במקום בחינה אחת יהיה צורך בשורת מבחנים, כדי לוודא שלא היה מדובר במקרה.

הפתרון שלי אולי לא מבטיח שכל מי שיזכה בסופו של דבר לרשיון נהיגה באמת יהיה נהג מעולה, אך אני מאמין שכן ניתן יהיה לסנן כך מספר לא מבוטל של נהגים גרועים ולהוריד אותם מהכביש עוד לפני שיספיקו לגרום איזשהו נזק.

נכון, זכות התנועה היא זכות חשובה, אך הזכות לחיים חשובה עוד יותר.

מודעות פרסומת

4 תגובות to “אל תתנו להם רשיון, לפחות לא כל-כך מהר”

  1. guruyaya נובמבר 30, 2007 בשעה 18:12 #

    אני לא ממש תומך. מה שחסר על הכביש, הוא לא ידע אלא גישה. הפנמה שטעויות גורמות לתאונות. אני לא חושב שהאחריות לקיומן של תאונות, קשורה בכך שנותנים לילד לנהוג בשיעור הראשון, בלי שעבר סימולציה, ולראיה חפש את מספר התאונות המסוכנות שהתרחשו בשיעור הנהיגה הראשון (או במהלך שיעורי נהיגה בכלל).
    אם מדברים על סימולציה, היא צריכה לבוא בצורה אחרת: מי שיושב על הסימולטור יצטרך לנהוג בצורה לא אחראית, כדי שניתן יהיה להראות לו מה ההשלכות של אותה נהיגה, בלי שילד קטן שמתפרץ לכביש יאלץ לשלם את המחיר. אם תחשוב על זה, אתה יכול לנהוג במהירות 200 קמ"ש בשעת לילה מאוחרת בכביש עירוני 20 פעמים עד שיקרה משהו שיגרום לך להצטער על זה. הדבר החשוב ביותר, לדעתי, הוא להביא להפנמה שגם אם נסעת 20 פעם בצורה כזו, זה לא אומר שהסכנה לא נמצאת בפעם ה21.

  2. עידו דצמבר 1, 2007 בשעה 11:35 #

    אני לא בטוח אם זה מה שיעזור, אבל ללמד נהיגה בעזרת סימולטור זה רעיון מצוין לטעמי.

  3. ליאור דצמבר 1, 2007 בשעה 22:43 #

    היי גורו, מזמן לא ביקרת, נחמד לשמוע ממך. כמו שאמרתי, אני לא מבין בסטטיסטיקות אבל אני משער שאכן מספר תלמידי הנהיגה שמעורבים בתאונת דרכים כבר בשיעור הראשון הוא מוך. מצד שני, אני יכול להעיד ממקור ראשון על הפקקים שהלמדים האלה יוצרים, לפחות בכפר סבא. תנו להם לצבור קצת ניסיון בסימולטור לפני שאתם מיידים אותם אל הכביש, ורצוי שתעבירו אותם גם תאונה מדומה או שתיים בדרך. בקנדה מפתחים סימולטור שידמה נהיגה בשכרות ואני לא מאמין שצריך להיות מסובך או יקר מדי להזמין סימולטור נהיגה טוב מאחד ממפתחי המשחקים הגדולים.

    עידו, נחמד שקפצת לביקור 🙂

  4. The Guinness Bartender דצמבר 2, 2007 בשעה 10:31 #

    אני רואה שתי בעיות מרכזיות, ואת שתיהן ההצעה שלך לא פותרת.

    הבעיה הראשונה היא שלא מלמדים לנהוג בארץ, אלא מלמדים לעבור טסט. זו בעיה דומה לזו שבמשרד החינוך ובאוניברסיטאות, בהן אתה לומד בכדי לעבור מבחנים, ולא בשביל ללמוד.

    הבעיה השנייה, והחמורה יותר, היא תרבות הנהיגה (או ההיעדר שלה).
    תרבות הנהיגה הישראלית היא מונחית גודל.
    משאיות עושות חיים קשים לאוטובוסים, אוטובוסים לרכבים מסחריים, רכבים מסחריים למוניות, מוניות לרכבים פרטיים, רכבים פרטיים לאופנועים, וכולם עושים חיים קשים לרוכבי אופניים.
    אנחנו פשוט חראות על הכביש.

    שים לב, אגב, לתנוחת הנהיגה הישראלית הקלאסית. חלון פתוח, יד שמאל מונחת על החלון, המרפק פונה החוצה.
    ידוע שאצל כל הפרימאטים, הפניית מרפק לכיוון מישהו אחר היא סימן לתוקפנות.
    אנחנו פשוט רבים אחד עם השני על הכביש.

    הכבישים צפופים מדי, וזה הופך אותו לעצבניים וטריטוריאלים.
    תוסיף לזה את זה שאנחנו חראות באופן כללי, ולכן מעצבנים את מי שמסביבנו, ואת זה שאנחנו אף פעם לא לומדים לנהוג, ותקבל את הסטטיסטיקות שאתה רואה בשטח.

    —————————————————————–

    אגב, בנוסף, לי עוד אין רשיון לרכב, ורשיון לאופנוע הוצאתי רק בגיל 22.
    אני מאוד מברך על זה שלא עליתי על הכביש בגיל 17.
    ברור לי שאני הרבה יותר בשל לנהיגה היום, מאשר בגיל 17.

    היום אני שקול, פחות איפולסיבי, מבין יותר את הכביש, וגם מבין יותר את הפסיכולוגיה של האנשים על הכביש, ויכול לצפות את המהלכים הבאים שלהם.

    אז כן, לדעתי אנשים עולים על הכביש בגיל צעיר מדי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: