"עכשיו כולם רואים, כמה הפיהרר צדק…"

15 נוב

הקריקטורה והכיתוב הן פרי ידו של חברי לספסל הלימודים גיא. מצאנו לנכון להעלות את שניהם, בשל חשיבות הדבר.

עכשיו כולם רואים, כמה הפיהרר צדק…
עכשיו כולם רואים, כמה הפיהרר צדק

"אך זהו החשבון שלהם: כסף, כסף, כסף!"

בוקר אחד בסתיו 1952, עמד חבר הכנסת מנחם בגין בסמוך למשכן הכנסת וזעק מרה כנגד הדיון בעניין הסכם השילומים עם גרמניה שהתנהל אותה שעה במקום. שבע שנים לאחר המלחמה, זעק בגין ולא ייתכן שגרמניה השתנתה, כל גרמני הוא רוצח. אדנאואר הוא רוצח, גוסטרף – הוא רוצח. ייהרג ובל יעבור אמר בגין, לא יקום ולא יהיה.

חמישים וחמש שנים עברו מאז אותו יום, בגין לא נהרג והחוק עבר. טיעונים רבים והגיוניים עמדו לנגד עיניהם של דוד בן גוריון, משה שרת ורבים וטובים אחרים שהביאו למימושו את הסכם השילומים. הימים היו ימי צנע, מחסור חמור במטבע חוץ ומאות אלפים שהגיעו מאירופה המדממת חסרי כל, אל מדינה צעירה שצריכה למצוא דרך ולקלוט אותם. יש צדק בהסכם זה שיכפה על גרמניה לסייע לקליטתם של אלו שהיא במו ידיה עקרה מביתם וענתה את גופם ונפשם. אפילו בגין, שאיים לתת את הפקודה "כן!", כן למלחמת אחים, חזר כעבור כמה חודשים לכיסא הח"כ הנוח במליאה.

חמישים וחמש שנה עברו וגרמניה עודנה משלמת, ומשלמת ומשלמת. אדנואר וגוסטרף ומרבית הגרמנים של הדור ההוא הלכו לעולמם זה מכבר וגרמניה עדיין משלמת. מדינת ישראל, כבר לא כל כך צעירה, הצנע פינה את מקומו לשפע, עולים חדשים עדיין באים אבל רק בטפטופים, מטבע זר לא חסר ושוב גרמניה משלמת. יש שיאמרו שגם אם מדינת ישראל כבר לא תלויה בכסף, כל עוד יש צדק בעולם ויש עוד ניצולים, גרמניה צריכה לשלם.

אלמלא הייתי צופה במהדורת חדשות אחת לפני כמה חודשים ששודרה בה כתבה על ניצולת שואה אחת שבוכה ומספרת, איך היא לא חשבה, ש"דווקא במדינת ישראל, היא תתחנן לתרופות…לאוכל…לבגדים. דווקא כאן במדינת היהודים" – אלמלא כל זה, אולי הייתי מסכים.

אלמלא שר אוצר במדינת ישראל המואשם במעילה של מיליונים שלקח מאותם כספים שגרמניה משלמת- הייתי מסכים. דה עקא, בטרם הצהיבו דפי העיתון בהם מצולם אותו שר אוצר לבוש בחולצתו המעומלנת קם שר אחר שמחציף פנים ואומר: "לא די במה שגרמניה משלמת." הרי לא חשבנו שהם יחיו כל כך הרבה ניצולי השואה, שישים וקצת שנים עברו ויש מהם כל כך הרבה. לטפל בכל כך הרבה זקנים, זה לא קל, מה אתם חושבים. מלבד זאת יש כל כך הרבה פקידים באוצר ופקידי ממשלה ופקידי מס ופקידים סתם, ולכולם מגיע, לכולם.

לפני חמישים וחמש שנים ענה דוד בן גוריון למנחם בגין כי זו לא אותה גרמניה, ישנה גרמניה אחרת. ואני תוהה לעצמי, היש גם ישראל אחרת?!

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: