שווה לכל כיס, גם אם אין בו כרטיס (ותודה לארז)

5 נוב

(ליאור)

אני אוהב חוקים שתפקידם להגן על הצרכן, בעיקר כשהם מחזקים את התחרות ב"משק" ולא פוגעים בה. כזו היא הצעת החוק של יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת חה"כ משה כחלון (ליכוד), הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – אמצעי תשלום), התשס"ח-2007. כחלון מציע דבר פשוט מאוד: לאסור על בית עסק להתנות עסקה באמצעי תשלום בודד.

עיקר הבעיה היא בחברות שמכריחות את לקוחותיהן לשלם בכרטיס אשראי, וזאת מכיוון שאין במדינת ישראל שום הכרח לנפק כרטיסים מסוג זה לכל לקוח ולקוח. במקום להכביר במלים עד כמה הגבלת צרכנים לתשלום באמצעות כרטיס אשראי בלבד מגבילה את זכותם לשיוויון, אני ממליץ לקרוא את הטור המצוין "כשבכיס אין כרטיס" בגלובס, מאת הכתב המוכשר ארז וולברג, שהמשפטים הבאים לקוחים ממנו:

"תקרת זכוכית שקופה עוברת בין אלה שיש להם או אין להם את הפלטפורמה המקובלת לתשלום; האפשרות להצטרף לביטוח רפואי משלים של קופת החולים אולי נקוב במחיר השווה לכל כיס, אבל אם בכיס אין כרטיס, או שהבנק לא מאשר להקים הרשאה לחיוב חשבונך זה אמצעי התשלום, הרבה לפני מחיר השרות או מצב הבריאות, שימנעו ממך את הכיסוי הרפואי."

מודעות פרסומת

8 תגובות to “שווה לכל כיס, גם אם אין בו כרטיס (ותודה לארז)”

  1. בן אבויה נובמבר 5, 2007 בשעה 2:31 #

    המשותף לחברות אלו (שמשום מה לא מסכימות לקבל כסף מלקוחותיהן) הוא שהם קרטלים תחת פיקוח עמוק של המדינה, ולכן לקוחותיהן מובטחים. לא יתכנו מתחרים, המדינה לא תאשר להם להיכנס לשוק. כל עסק נורמלי במדינה ירצה להטיב עם לקוחותיו ולתת להם לשלם בכל דרך אפשרית. הבעיה היא פיקוח-יתר, הפיתרון הוא פתיחת שווקים לתחרות, ולא עוד פיקוח.

  2. ליאור נובמבר 5, 2007 בשעה 2:54 #

    זה יפה איך שאתה תמיד מצליח לסובב את זה בן, מגיע לך 10 על מאמץ ועקביות 😉

    מעניין, שאתה בעצם מודה שיש קרטל בין החברות הסלולר. תגיד, אלה לא החברות שאמורות לרצות בתחרות כדי למקסם רווחים? האם הלקוח של סלקום לא אמור להיות "פתוח לתחרות" מצד אורנג', פלאפון ומירס?

    ושאלה לי אליך – המדינה לא כופה על הבנקים לספק כרטיסי אשראי לכל לקוח, ואני מניח שזה הגיוני עבורך. האם היית מבטל גם את החוק האוסר על חברות הביטוח לסרב ללקוח המבקש לרכוש ביטוח חובה לרכב?

  3. בן אבויה נובמבר 5, 2007 בשעה 4:24 #

    בטח שיש קרטל בחברות הסלולר. ברגע שיש פיקוח כל כך כבד, וחסמים כה רבים לכניסת מתחרים נוספים, אנחנו מוותרים מראש על תחרות אמיתית. המצב טוב יותר מימי המונופול של פלאפון, אבל כמו שכולנו יודעים, המצב עדיין קשה. החברות רוצות כמובן למקסם רווחים, אבל במצב של רגולציה כבדה יש להן חלופות אחרות מגיוס ושימור לקוחות. הן יכולות פשוט להסכים ביניהם שלא להוריד מחירים ולתת שרות גרוע ואחיד. כיון שיש מספר קטן של חברות הבנה כזאת היא אפשרית, גם בלי התקשרות ממשית בין החברות. כך החברות מרוויחות יותר בלי צורך להוריד מחירים או להטיב עם הלקוחות. מי שירצה לקטוף להן לקוחות בהצעת שרות מצויין ובמחירים נמוכים, המדינה כבר תגיד לו לאן ללכת.

    גם היום ניתן להשיג בקלות כרטיסי אשראי נטענים, בלי חשבון בנק ובלי בדיקת אשראי. אין צורך בחקיקה כדי לכפות דברים כאלו. כמובן שהייתי מבטל גם את החוק שציינת וגם את חוק ביטוח חובה, והייתי מקל או מבטל את הפיקוח על חברות הביטוח. מי שרוצה לחם, השוק מספק לו לחם, בכל מיני רמות מחיר. מי שירצה ביטוח נגד תאונות דרכים, השוק יספק לו ביטוח בהתאם לסיכון. לא יתכן מצב שחברת ביטוח לא ירצה למכור ביטוח כמו שלא יתכן שסופרמרקט לא ימכור למישהו לחם, אלא אם כן אותו לקוח ירצה לקנות את המוצר במחיר לא מציאותי.

  4. אידיוסינקרטית נובמבר 5, 2007 בשעה 9:31 #

    לא ייתכן שלא יירצו למכור ביטוח? בדיוק כמו שלא ייתכן שחברות התקשורת או קופות החולים לא יירצו למכור שירותים (לאנשים שאין להם כרטיסי אשראי)?

    אם כי לנושא הפוסט המקורי, נראה לי שצריך לבחון את זה לעומק לפני שנכנסים לרגולציה. אולי עדיף לקדם את האלטרנטיבה של כרטיס חיוב (debit) שדי נדירה בישראל ביחס לעולם (נראה לי)?

  5. גידי נובמבר 5, 2007 בשעה 12:57 #

    ואם לא, יקנו עוגות…
    נו בחייך, הרי שתעשיית התקשורת כמו כל תעשייה כבדה היא דורשת הון עתק בשביל להתחרות בחברות הקיימות, וכמו בימים ה"טובים" של ארה"ב בסוף המאה ה-19, בלי איזשהו פיקוח כל חברה תאחד מחירים, תבלע את התחרות ותהפוך למונופול, היא לא רוצה להתחרות, גם כשהיא הכי טובה, היא רוצה לשלוט, כדי להישאר הכי טובה. אין גוף בעולם שיוותר על שאיפות מונופוליסטיות, למה? כי זאת המטרה הקפיטליסטית, ותאוות בצע היא המנוע, שלא תבין לא נכון, היא מנוע מצוין.
    כל מרצה שנה א' לכלכלה יגיד לך שבלי פיקוח לא שוברים מונופולים.
    שתי מילים לגבי הביטוח בארץ, חוק חוזה ביטוח הוא חוק שמאוד מנסה להגן עלי, הצרכן, למה? כי החוק יודע שאני צריך את זה! החוק מכיר בעובדה שחברת הביטוח היא חזקה, גדולה ומרושעת ואני, אני אזרח פשוט מהשורה. ועדיין חברות הביטוח משלמות כבדרך קבע בערך חצי ממה שמגיע לך, ולוקחות את הסיכון הסטטיסטי של מי כבר ייתבע אותם. (עוד על זה בפוסט בקרוב).
    לגבי השוק יספק לו ביטוח בהתאם לסיכון, כן, אבל הוא לא ישלם לו אח"כ…

  6. בן אבויה נובמבר 5, 2007 בשעה 15:18 #

    טוב, אם כל החברות הן גדולות ומרושעות ורק הממשלה באמת דואגת לנו אז בהחלט יש לנו בעיה. רק שזה לא המצב. במשק כולו יש חברות גדולות וחברות קטנות, כולן רוצות למקסם רווחים, להיות הגדולים ביותר, ולהיפטר מהתחרות. רק שבלי התערבות המדינה אי אפשר להיפטר מהתחרות. אני סומך על החברות המתחרות להוריד מחירים ולשפר שרות, לא על טוב-ליבן של החברות.

    גידי, אתה אומר שיש הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים שקיימים מונופולים טבעיים, ושהדרך הטובה (או היחידה) לטפל בהם היא בעזרת פיקוח. למיטב ידיעתי אין הסכמה כזאת, במיוחד לא לגבי הטענה השנייה. בהחלט עילה לפוסט.

    אנחנו כאזרחים צריכים הרבה דברים, ואין כמו השוק לספק אותם. הביטוח קיים שנים רבות, הרבה לפני שהיה עליו פיקוח. גם למי שחושב שייתכנו מונופולים טבעיים ושצריך לפקח עליהם במקרים מסויימים, אני לא רואה איך אפשר לטעון ששוק הביטוח הוא שוק מונופוליסטי. כמובן שבמדינה שלנו יש קרטל בשוק הזה, הודות לחסמי הכניסה החמורים שהמדינה מציבה, אבל בהעדר הפיקוח אין סיבה שהשוק הזה לא יהיה תחרותי ביותר.

  7. ליאור נובמבר 5, 2007 בשעה 15:45 #

    בן, אני לא סומך על אף אחד, חוץ מעצמי, ולכן אני סומך על המדינה כמי שמייצגת אותי ואת האינטרנט הקולקטיבי שלי. חברה למטרת רווח מכוונת ליצור רווח, לא תחרות, כמו שאמרנו לך כבר עשרות פעמים בעבר. מטרת המדינה היא לוודא שבין כל שיקולי הרווח של החברות לא נשכחת גם טובת הלקוח, קרי האזרח.

    הביטוח לא קיים כ"כ הרבה שנים, בטח לא לכלי רכב שקיימים בערך 100 שנה. אולי שכחת, אבל חירות התנועה היא זכות בסיסית של כל אדם, ואם נשללת ממנו האפשרות לרכוש ביטוח חובה לרכב שלו, למעשה נשללת ממנו חירות התנועה. אגב, אם ניתן לומר שוק הביטוח היום הוא לא מונופוליסטי זה רק בגלל שהמדינה פירקה את קרטל חברות הביטוח, שאגב ראשיו יצאו ממש בזול.

    החסמים עליהם אתה מדבר מטרתם להבטיח שכל מיני שרלטנים לא יקימו חברות ביטוח קיקיוניות, יגבו כסף מלקוחות, ויעלמו או יקרסו בהעדר גב כלכלי הולם. ולא, ללקוחות הפשוטים אין את הכלים לבדוק את הגב הכלכלי של כל חברת ביטוח בעצמם.

  8. ליאור נובמבר 5, 2007 בשעה 20:55 #

    סליחה אידיוסינקרטית על פרסום התגובה המאוחר, אני רגיל שהתגובות מתפרסמות אוטומטית. בכל מקרה תשובתי לך היא שלא מדובר בקביעה מה יהיו אפשרויות התשלום החלופיות, אלא רק שיהיו כאלה. כחלון מבקש להשאיר את אפשרות בחירת אמצעי התשלום לצרכן, מה גם שנותן השרות תמיד יכול להציע אפשרויות נוספות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: