רקוויאם לז'אנר

30 אוג

(גידי)

 

לפני כמה ימים, חבר שלי הביע בפני את הטענה (אני מאמין שהוא קרא אותה איפשהו), שאין יותר שחקני אקשן. כולם משנות ה-80. זה ממש נכון, שחקני האקשן הגדולים, ברוס וויליס, שוורצנגר, סטלון וכיו"ב הזדקנו בכבוד ואת נעליהם הגדולות ממלאים שני סוגים של אנשים בחורים אסייתים מכובדים כדוגמת ג'ט לי, אבל אלו סרטי מכות יותר מסרטי פיצוצים ויריות. ומעין שעטנז של ראפרים ומתאבקים מקצועיים, אמנם אלו אנשים שמנסים לקשר את חייהם לסביבות אלימות אבל אני מצטער הם פשוט לא יודעים לשחק. נכון, בסרטי אקשן המשחק הוא משני לפיצוצים והמכות, אבל בכ"ז אני אוהב להתחבר לגיבור בעוד הוא מפרק את הנבל לחתיכות קטנות. ועם גיבורי האקשן החדשים זה פשוט לא עובד.

ז'אנר האקשן היה ז'אנר מכובד, הוא לרוב לא קפץ מעל הפופיק וכשהחבר'ה האלה ניסו לעשות קומדיות, הקהל ידע לגמול להם בהתאם ופשוט הדיר רגליו מהקולנועים, מה שהחזיר את חברינו ישר לתעשיית הפיצוצים שוב. היום מלבד ווסלי סנייפס שכנראה ויתר על סרטי איכות עם ספייק לי ועושה רק אקשן קצת ביזארי, וברוס וויליס שעוד מצליח להחזיר את ג'ון מקליין האהוב ב"מת לחיות 4" המצוין, אין יותר כלום. אפילו ג'יימס בונד נהיה ערס. הנטייה השנייה היא להכניס בחורות לסרטי אקשן אה לה טומב ריידר, זה גם פורח בתעשיות משחקי המחשב. בחורות שגם מרביצות, גם יורות וגם לא נמרח להן האיפור כשהן עושות את זה, לא יודע, אני לא מתחבר לזה, אולי זה כי טומב ריידר פשוט סרט חרא, מאידך kill bill גאוני, אז כנראה שאין חוקיות.

בקיצור,לקטע הזה אין משמעות מסויימת מלבד להביע געגועים לז'אנר מכובד שנולד מוקדם, פרח בשנות ה70-80 הגיע לשיאו בשנות ה90 וכנראה משם רק הדרדר. חזרו אלינו בחורים קשוחים שלא נרתעים מכדורים, עם המבט הקשוח, יכולות משחק מינימליסטיות (אך מדוייקות) קול מחוספס ומשפטי מחץ מטופשים אחרי שה נבל כבר מת, ויפה שעה אחת קודם.

*כן יש המון הערות שאפשר להגיד לפוסט הזה, נכון קיפר סאתרלנד טוב ב24, דנזל מצוין ואחרים, אבל סרט שהוא אקשן טהור משחקן שהוא אקשן טהור כבר הרבה זמן שלא הוציאו וחבל. ואני, אני בכלל מתגעגע לג'יימס קאגני, ג'ון וויין וקלינט איסטווד כשהוא היה צעיר, גבר יותר קשוח מהם, עוד לא נולד.

מודעות פרסומת

3 תגובות to “רקוויאם לז'אנר”

  1. שי30010 אוגוסט 31, 2007 בשעה 12:53 #

    יש גם את מה שמו ווין בנזין 96 אוקטן…

  2. גידי ספטמבר 4, 2007 בשעה 16:27 #

    דווקא בחרתי לא להתייחס לוין דיזל בכוונה.
    הוא היחיד שעוד איכשהו מודע למקומו כשחקן אקשן, וחוץ מזה שהוא התחיל בטוראי רייאן, של שפילברג בתפקיד לא גדול, ודווקא היה שם ממש בסדר.
    וגם בסרט האחרון שלו שראיתי בפסטיבל ירושלים, Find Me Guilty של סידני לומט, הוא ממש בסדר והוא כמעט ולא מרביץ שם בכלל. אז דווקא הוא עוד נכנס לכמעט סימפטיים.

  3. ליאור ספטמבר 5, 2007 בשעה 11:37 #

    גידי, יכול להיות שלא תסכים איתי, אבל אתמול ראיתי את הסרט ה"חדש" של מאט דיימון, הפרק השלישי בעלילות ג'ייסון בורן שאני ממש לא זוכר איך קוראים לו, ודווקא מדובר באקשן לא רע בכלל. נכון שהצילום של המכות קצת מעצבן כי דיימון לא באמת יודע להרביץ (והוא עדיין לובש סוודרים), אבל סצינות האקשן די טובות, הסרט מתחיל באקשן כבר מהסצנה הראשונה ואולי הכי חשוב – העלילה ממש לא קשורה לכלום, כך שגם אם ראיתם את הסרטים הקודמים (ואני ראיתי) וגם אם לא, אפשר פשוט להנות מהאקשן כמות שהוא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: