תחנות רוח או טחינת מים

23 אוג

רוב לקוחות הסלולר בארץ מכירים את התוכנית הזדונית של "דקה מלאה", אותה עסקה לו לחלוטין משתלמת במסגרתה משלם הלקוח בכל מקרה עבור דקת השיחה הראשונה כאילו נוצלה עד תום, גם אם דיבר שניות ספורות בלבד. בשנתיים האחרונות הציעו ספקיות הסלולר מסלולים רבים שכללו בתוכם את המוקש הזה, והלקוחות לרוב נדרשו לבלוע את עלבונם ולהסכים, בתמורה להטבות אחרות הכלולות בתוכנית. הצרה היתה גדולה עוד יותר כאשר היית מגיע אל תיבה קולית בצידו השני של הקו, ונדרש לשלם עבור דקת שיחה מלאה רק עבור הזכות לנתק למזכירה האלקטרונית בפנים.

אחרי שכפה ביעילות על ספקיות התקשורת בישראל להתריע לפני העברת השיחה למשיבון, נדרש השבוע שר התקשורת, אריאל אטיאס, גם אל תוכנית הדקה הראשונה, והורה "לבטלה" (קובץ PDF). גם אם מתעלמים מההתערבות הקשה בתחרות בשוק, שנראה כי לא נומקה דיה, עדיין מסתבר שאין יותר מדי "סיבה למסיבה".

שיחה קצרה אל ספקית הסלולר הסגלגלה שלי בישרה לי כי השינוי עליו הורה השר אינו "רטרואקטיבי". דהיינו, לקוחות שכבר נמצאים בתוכנית בה הם נדרשים לשלם עבור דקה ראשונה מלאה ימשיכו לעשות כן. ובכל מקרה, הרגיע אותי המוקדן במרכז השירות, החברה חדלה מלהציע מסלולי דקה ראשונה מזה זמן מה. אני לא לגמרי משוכנע שסלקום אכן חדלה מהצעת התוכנית זמן רב לפני שאטיאס פרסם את תוכניתו, אך עדיין, הנטישה לצד הכביש של הלקוחות שכבר כבולים לתוכנית מעט תמוהה בעיני. אמנם ניתן לעבור למסלול אחר בכל עת, אך זאת ניתן היה לעשות גם קודם לכן בתנאים מגבילים, ולכך לא היה צורך בהוראה מפורשת של השר.

נראה כי בסופו של יום נשארנו עם לא יותר מעוד הודעה חסרת משמעות ממשרדי הממשלה, שמטרתה בעיקר עשיית יח"צנות ופחות עשיית צדק. מעבר לכך, בהודעת משרד התקשורת נאמר כי הוחלט על ביטול הסעיף ברשיון ספקיות הסלולר המותיר להן לערוך חיוב ביחידות זמן "חלופיות" שאינן בנות 12 שניות. ובכל זאת, סלקום לא ממש חדלה מקמפיין ה"שניות" שלה. עולם כמנהגו נוהג.
(ליאור)

מודעות פרסומת

6 תגובות to “תחנות רוח או טחינת מים”

  1. drazick אוגוסט 23, 2007 בשעה 16:16 #

    לא בדיוק הבנתי את עמדתך כאן…

  2. ליאור אוגוסט 23, 2007 בשעה 16:21 #

    דרזיק 🙂 , עמדתי היא שהשר אטיאס מבלבל את השכל, עושה שרירים כאילו הוא נלחם עבור הלקוחות אבל בעצם שום דבר לא משתנה. אטיאטס לא הלך מספיק רחוק לטעמי להגנה על הלקוחות, למרות שההתערבות בתחרות לכשעצמה היא די מרחיקת לכת ולא נמוקה כראוי. יענו, אטיאס נפל פעמיים, פעם לא עשה מספיק (בשביל הלקוחות) ופעם לא הסביר מספיק (את הפגיעה בתחרות). את חוסר ההסבר לפגיעה בתחרות אפשר להבין מכך שבמשרד התקשורת ידעו שגם כך מדובר בבבל"ת.

  3. iod אוגוסט 23, 2007 בשעה 18:09 #

    תאמין לי שבארץ המצב עוד טוב.
    בקנדה (ומדינות רבות אחרות, אבל נדבר על קנדה), כל חברות הסלולר למעט אחת לוקחות תשלום לפי דקות שיחה מלאות – כל דקות השיחה. מעצבן? מעצבן. חכה, לא נגמר. אין כאן דמי קישוריות. יופי? יופי. במקום זה, יש תשלום על שיחות נכנסות. כן. באותו תעריף של שיחות יוצאות. (?!) כן. עכשיו מגיע הכיף הגדול: מכיוון שכרגע אין לאף אחד חוץ מאשתי את מספר הסלולרי שלי, השיחות היחידות שאני מקבל שלא ממנה הן טעות במספר. עבור כל דרעק כזה שאני אומר לו לעוף לי מהטלפון ושאין כאן שום פאט, צ'אנג או משה, אני משלם עבור דקת שיחה שלמה. כיף, נכון?

    (יצויין, אגב, שאותה חברה שלא גובה לפי דקות שלמות, גם מאפשרת תוכנית של שיחות נכנסות חינם. אבל אנחנו לא רשומים שם, כי תעריפי הבסיס שלהם גבוהים יותר, והם נותנים פחות דקות חינם, ובכל מקרה רוב התקשורת הסלולרית שלנו היא ביני לבין אשתי, שזה חינם עבורנו).

  4. ליאור אוגוסט 23, 2007 בשעה 18:18 #

    דובי, אני יודע המצב של שוק הסלולר בארץ הוא טוב יחסית. האמת שגם התעריפים, כך אומרים, יחסית זולים בהשוואה לממוצע בעולם. ובכל זאת, החדירה של ספקיות הסלולר בישראל היא גם כן מהגבוהות בעולם, ואין שום סיבה שאנחנו, כלקוחות, לא נדרוש יותר מכך. בנוסף, גם הערתי שלטעמי משרד התקשורת היה צריך לנמק קצת יותר את הסיבות לפעולתו לפני ההתערבות בתחרות ה"חופשית" ב"שוק".

    אתה מציין שהשיחות בינך לבין אתשך הן חינם, שזה לא דבר כ"כ מובן מאליו. אני מניח שמדובר בגזר של התוכנית, בהשוואה למקלות האחרים שאתה מציין. חוצמי'זה, לא ציפית לנסוע לקנדה ושהכל יהיה דבש נכון? 😆

  5. iod אוגוסט 24, 2007 בשעה 1:39 #

    התוכנית היא תוכנית משפחה (או זוג, במקרה שלנו), מה שאומר תשלום חודשי לא קטן במיוחד (35$ לכל הפחות, לפני מס ומה שמכונה "תשלום גישה", שמשולם פר מכשיר ומשום מה הם לא חושבים שצריך להכלל במחיר של התוכנית אלא רק באותיות הקטנות), תמורת שיחות חינם בינינו ועוד אי אלו הטבות לא ממש שימושיות עבורנו (שיחות חינם בשעות הלילה, למשל), כולל 100 דקות שיחה (יוצאת או נכנסת) שמשותפות לשני המכשירים גם יחד.

    תשלום עבור שיחות נכנסות נכון תמיד, וכך גם התשלום עבור דקות שלמות בלבד (פרט לספק אחד, פיידו) – בכל התוכניות זה ככה. אין מקלות ספציפיים לתוכנית שלנו פרט לתשלום החודשי.

    האמת? ציפיתי להרבה יותר. הכי מעצבן זה המחירים של הספרים. היחס בין הדולר האמריקאי לקנדי כיום הוא כמעט 1:1, מה שלא מפריע להם להדפיס על ספרים שנמכרים בכל צפון אמריקה שני מחירים נפרדים לארה"ב ולקנדה, כאשר המחיר הקנדי גדול לעיתים בכמעט 50% מהאמריקאי. מחרפן. לפעמים עדיף להזמין מאמאזון ארה"ב ולספוג את המשלוח.

  6. ליאור אוגוסט 24, 2007 בשעה 15:13 #

    דובי, אתה יכול לנסות להשתמש ב-PDA עם קישוריות WiFi ופשוט לדבר בסקייפ או תוכנה דומה, התעריפים שלהם נדמה לי הרבה יותר זולים ממה שאתה מתאר. אני מתאר לעצמי שחלק בערים הגדולות בקנדה הכיסוי של ה-WiFi גם מאפשר את זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: