פאקטור? יותר כמו FUCKטור

2 אוג

(גידי)

 

אני סטודנט, חלק מלהיות סטודנט, אולי אחד החלקים הפחות סימפטיים אך הכרחיים, הוא מבחנים. אין מה לעשות חייבים לקבל ציון, מבחן אמור לבחון את המציאות ובמקרה זה את הידע של הסטודנט בנושא מסוים ולהציג ציון שמשקף את זה. לפעמים המבחן קצת דפוק ולעיתים הוא קשה מדי, מה שקורה זה שהחוג מצ'פר בכמה נקודות במה שנקרא פאקטור ומוסיף לכל מי שנבחן באותו מועד כמה נקוטדות על מנת להביא אותו לממוצע. זה עוד איכשהו סביר ואפילו במבחנים מסויימים הכרחי.

 

מנגד קיימים מקרים שהחוג לא מצ'פר אלא יוצר פאקטור דיפרנציאלי, מה זה אומר? זה אומר שלחוג יש ממוצע שהם רוצים לעמוד בו וכדי ליצור אותו והתפלגות ציונים יותר יפה, הם נותנים הרבה נקודות למי שקיבל ציון נמוך ומעט או אפס נקודות למי שקיבל ציון גבוה. אני לא יודע מה איתכם אבל זה מרגיש לי כמו לצ'פר את מי שלא למד ולדפוק את מי שכן למד. עכשיו יעלו אלו שיגידו, "מה יש להם ציון גבוה, למה הם צריכים עוד נקודות?" אז אני אסביר ואתן שני מקרים לדוגמא, הסבר: למה שאתם תקבלו נקודות חינם ואני לא?

דוגמא א. סמסטר שעבר היה לי מבחן קשה, במיקרו כלכלה, זה מבחן שנחשב מאוד קשה, ואני קיבלתי ציון טוב, לא נדון בכמה זה לא רלוונטי, מעל 90. בכל אופן נתגלה לי שהיה במבחן פאקטור דיפרנציאלי, דהיינו מי שנכשל קיבל יותר מ10 נקודות ואני לא קיבלתי כלום, אולי חצי נקודה. זה לא נשמע פייר, אני למדתי קשה, השקעתי לקראת המבחן הזה, הציון שלי משקף את הידע שלי, אם במקום זה היו משאירים את ההתפלגות כמו שהיא, על מנת שתשקף את המציאות וכדי להעלות את הממוצע פשוט נותנים ניקוד שווה לכולם, היה לי כנראה 100, או מאוד קרוב לזה. זה מאוד מתסכל אותי, בסוף היום ציון נמדד גם כנגד חברייך לכיתה, והיות ואני לומד חשבונאות שזה תחום תחרותי, אני לא מאחל להם ציונים נמוכים אבל אני לא מאחל לאיש ציון שלא משקף את הידע שלו.

דוגמא ב. לחברים שלי שלומדים כלכלה היה הסמסטר מבחן זוועתי והשותף שלי ועוד חבר שלנו למדו כמו מטורפים לקראתו, בערך מתחילת הסמסטר, רצוף, הם מעשית פתרו כל מבחן וכל תרגיל שהם מצאו בערך 3 פעמים, במבחן המון אנשים נכשלו, היה מבחן באמת קשה אז הפקולטה לכלכלה החליטה לתת פאקטור דיפרנציאלי, כזה שנתן בערך 18(!) נקודות לכל מי שקיבל מתחת לציון מסוים ובערך 8 נקודות כמינימום, נו מפתיע, חבר שלי קיבל 100, אבל במקום שהוא יהיה שם בערך לבד, כל מי שקיבל בסביבות ה-70 פתאום קיבל 90 ומשהו, הבעיה עם זה היא שהוא שואף ובצדק להצטיינות השנהף כדי לקבל מלגה, ועם מאה במבחן שכמעט כולם נכשלו בו מצבו היה משתפר, זה לא פייר אולי? לא זה כן פייר, הוא הבין את הקושי של הקורס ולמד בהתאם הוא היה מקבל 96 בלי הפאקטור אז מעשית הוא קיבל רק 4 נקודות פאקטור, זה בזיון!

לסיכום, פאקטור זה כלי סביר כשהמרצה מאמין שהציון לא משקף, פאקטור דיפרנציאלי זה בושה וחרפה, זה מעודד אנשים לשאוף לציון סביר במקום ציון טוב ואני מכיר אנשים שאמרו את זה. כמו כן נאחל בהצלחה לכל מי שעדיין נבחן, אני ביניהם, אם סיימתם ויש לכם ציונים תהנו מהחופש ותתמרחו כשאתם הולכים לים, אני לא, כי אני בירושלים ואין להם כאן ים, המעאפנים האלו…

Advertisements

7 תגובות to “פאקטור? יותר כמו FUCKטור”

  1. מיכאל אוגוסט 2, 2007 בשעה 14:31 #

    במהלך לימודי יצא לי לעשות מבחן בקורס מיקרו ג'
    קיבלתי בו 90 בלי פקטור
    היה פקטור לינארי של 25 נקודות

    קיבלתי ציון סופי 100, אבל גם מי שהוציא 75 בלי פקטור קיבל ציון סופי 100

    הוגן או לא הוגן ?

  2. ליאור אוגוסט 2, 2007 בשעה 15:10 #

    קצת כמו מס הכנסה פרוגרסיבי הפאקטור הזה…

  3. ערן בילינסקי אוגוסט 2, 2007 בשעה 17:22 #

    אם פקטור דיפרנציאלי זה כמו מס הכנסה פרוגרסיבי, ופקטור דיפרנציאלי זה בושה וחרפה, אז מס הכנסה פרוגרסיבי זה… ? :mrgreen:

    סתאאם. זה כמו השואה. אסור להשוות.

  4. בן אבויה אוגוסט 2, 2007 בשעה 18:15 #

    ליאור, התגובה הזאת שווה 100 בלי פקטור 🙂

  5. ליאור אוגוסט 2, 2007 בשעה 21:41 #

    בן, ידעתי שתאהב את זה 😆 המטרות קצת שונות, מן הסתם. בעוד שהמטרה של מס ההכנסה הפרוגרסיבי ברורה, לא ממש ברור לי מטרת הפאקטור הדיפרנציאלי, בטח ובטח בתור מי שרגיל למדיניות התיקנון הנוראית של החוג למדעה המדינה בתל אביב.

  6. iod אוגוסט 12, 2007 בשעה 5:34 #

    אפשר לתת פקטור באחוזים: מי שקיבל ציון נמוך יקבל פקטור נמוך יותר. יעלה את הממוצע ומי שיפגע (סוג של) הוא רק מי שקיבל יותר מ-90.

    אגב, הזכיר לי קורס מבוא שהייתי בו של אבנר דה-שליט. בתחילת השיעור הראשון, אחרי כמה עניינים מנהליים, הוא שאל אותנו מי מאיתנו דוגל בשיוויון. הרבה הרימו ידיים (אני לא. אני קפיטליסט מסריח), ודנו בנושא קצת. אחרי כמה זמן הוא נזכר בעניין מנהלי ששכח לציין ממקודם: בשנה הקודמת הוא עשה ניסוי שעלה יפה: כל הכיתה נבחנה כרגיל, אבל אחרי שכל אחד קיבל את הציון האישי שלו, חושב ציון ממוצע וזה היה הציון הסופי בקורס של כל הכיתה. הוא אמר שהוא היה רוצה לנסות את זה שוב השנה, אבל רצה קודם כל לוודא איתנו שזה בסדר, ושאל מי מתנגד לרעיון. הרבה הרימו ידיים (אני לא, אני גרוע בתאוריה פוליטית, וגם עצלן, וגם כל הסיפור נשמע לי חשוד). אז דה-שליט שאל מי מהאנשים שמתנגדים לרעיון הצהירו מקודם שהם בעד שיוויון, וביקש מהם להסביר את חוסר הקונסיסטנטיות שלהם.
    אני, אישית, הייתי מאוד מרוצה מההתפתלויות של כמה בחורות מעצבנות במיוחד. 8)

  7. ליאור אוגוסט 14, 2007 בשעה 22:20 #

    דובי, אנחנו מדברים כאן בג'וקים על חשיבותם של הסיכוי וההזדמנות השווים. אנחנו ממש לא מטיפים לשיוויון ללא תלות בהישגים. להגיד פשוט "מי בעד שיוויון" זה מאוד כללי, ואני מניח שזו היתה הכוונה 😉

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: