הסתדרות בלי פוליטיקה היא דיקטטורה

17 מאי

הבחירות להסתדרות העובדים שנערכו השבוע לא הצליחו לעורר עניין רב בקרב הציבור, ובצדק. ארגון העובדים הגדול במדינה פסק מזמן לייצג את ציבור העובדים בישראל והפך לקבוצת לחץ של מיעוט קטן ומיוחס. הוועדים החזקים, כמו שמכנים אותם, הם אלה שכבר זוכים לתנאים מפליגים במקומות עבודתם, לפנסיות מרשימות ולהטבות מרחיקות לכת שבחלק מכובד מהמקרים משאירות טעם רע בפה.

CC by-nc-saובכל זאת, למה לעסוק בגוויה הזו? משום שהארגון הזה, כפי שיודעים כולנו, מסוגל להרוס לנו את החיים עם השביתות הקפריזיות שלו משום שחס וחלילה, הממשלה שוקלת ליצור תחרות לאחד המונופולים החברים בו.

יו"ר ההסתדרות היוצא והנכנס, מר עופר עיני, רץ לבחירות בהסתדרות תחת הסיסמה "הסתדרות בלי פוליטיקה", משמע פוליטיקה היא דבר מלוכלך שטוב לנו בלעדיו. מר עיני היקר, פוליטיקה היא יחסי ה"קח-תן" שבין נציג ציבור לציבור הבוחר בו, משמע קח זכויות וטיפול בבעיותיך ותן את קולך בקלפי. יחסי ה"קח-תן" האלה הם מהותה של הדמוקרטיה, הם האמורים להבטיח כי מי שממלא אחר רצונו של הציבור יזכה בתמיכתו ובהנהגה. הבעיה היא כאשר חוצים את הקווים האדומים ומתחילים לקחת ולתת דברים לא ראויים, דוגמת הטבות מס, ג'ובים ותרומות לא חוקיות. החוכמה היא לדעת ליצור מערכת שתוודא שחציה זו לא תתרחש.

כשעיני אומר הסתדרות בלי פוליטיקה הוא למעשה אומר הסתדרות ללא דמוקרטיה, משמע במקום דיון ומקח יתקבלו החלטות בלבד. ומי יקבל את ההחלטות הללו? עיני וחבר מרעיו. לא בכדי הוא זכה לתמיכה בת כ-90% בבחירות להסתדרות, הרי אם כבר דיקטטורה גם אחוז התמיכה בבחירות בהסתדרות מזכיר בחירות במדינות נאורות דוגמת סוריה ומצרים. אחוז התמיכה הגבוה מסתדר יופי עם תלונותיהם של אנשי הליכוד בהסתדרות בגין שחיתויות, איומים והגרוע מכל – בחירות לא אנונימיות.

חשוב לי להבהיר, אני לא תומך באיש בבחירות להסתדרות והן לא באמת מענינות אותי, מכיוון שלטעמי כל הארגון הזה רקוב ויש לפרקו. אבל כמו שבהסתדרות כבר למדו, התנגדויות שוברים באגרוף ברזל, ממש כמו הקפיטליסטים. לראיה הניסיון הכושל של הסתדרות הפקידים לפרוש לארגון נפרד, וההתיישרות של אנשיה מאחורי עיני ברגע שראש הארגון הותז.

בניגוד לאחרים, אני לא סבור שתפקידו של ראש ארגון עובדים הוא לארגן שביתות. לטעמי, תפקידו הוא פשוט להבטיח את זכויות העובדים, ואם ניתן לעשות זאת ללא שימוש בשביתה, מה טוב. השביתה, עליה להיות נשק יום הדין, אחרת היא מאבדת את חודה.

נקודה אחרונה: בדיוק כמו בשוק, גם ארגון עובדים חייב שתהיה לו תחרות, אחרת הוא עושה מה שעושה כל מונופול – מסתאב ומפסיק לדאוג ללקוחות שלו אלא לראשיו. ההסתדרות, ארגון עובדים שיש לו יותר ותק מלמדינה עצמה, הסתאבה כבר מזמן ואיבדה את הרלבנטיות שלה עוד בימים בהם ניסתה גם להעסיק את העובדים וגם לייצג אותם. אנחנו צריכים כאן ארגון עובדים חזק שמייצג את העובדים האמיתיים, לא את המיוחסים בהם שכבר נמצאים באמצע הדרך לבורגנות. ארגון שלא מפחד מפוליטיקה, אבל שיש לו מספיק מנגנוני בקרה פנימיים כדי לוודא שהפוליטיקה לא אוכלת אותו מבפנים.

מודעות פרסומת

2 תגובות to “הסתדרות בלי פוליטיקה היא דיקטטורה”

  1. iod מאי 17, 2007 בשעה 20:56 #

    פוליטיקה, לצערנו, הפכה למילה גסה, וכך יוצא לעיתים קרובות אנחנו מקבלים סיסמאות כאלו. כך אהוד ברק שאמר שהוא לא פוליטיקאי, ו"ישראל אחרת" שקראו לפוליטיקה בלי פוליטיקאים. לא צריך לייחס לזה יותר מדי משמעות, אם לומר את האמת.

  2. ליאור מאי 18, 2007 בשעה 0:48 #

    iod היקר, ברור שסיסמה היא רק סיסמה, אך יחד עם זאת היא משקפת הלך מחשבה. רק ניסיתי להצביע על האירוניה בכך שמי שמתנהג כדיקטטור מבטיח לחסל סופית את הפוליטיקה, ואיתה את הדמוקרטיה עצמה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: