הסיבה העיקרית שאני לא הולך לפאבים היא לא כי אני לא אוהב בירה, אלא כי אני אוהב לנשום. ובפאבים בישראל, כך כיליתי על בשרי, או יותר נכון, על ריאותיי, אי אפשר ממש לנשום. החוק במדינת ישראל אמנם קובע שב”בתי אוכל”, ולצורך העניין פאב הוא כן בית אוכל, אסור לעשן, אלא אם כן יש אזור מיוחד לכך, אבל בפאבים יודעים שאף פקח לא יגיע בשישי בלילה (או בכל מועד אחר) כדי לבדוק מה קורה וכדי לרשום דוח.
כשקראתי על בחורה צעירה שישבה באגאדיר בת”א ותבעה אותם על כך שלא אכפו את חוק הגבלת העישון במקום, בהחלט הזדהיתי. הבעיה היא שהחוק לא קובע, לא כרגע, שבעל העסק צריך לאכוף את החוק. בכנסת כבר עובדים על חוק חדש, שיהפוך את בעל העסק לפקח, אבל כרגיל אצלנו יעברו עוד הרבה פקטים עד שהחוק יאושר, וזה עוד בלי לדבר בכלל על הבעייתיות בכך שהמדינה הופכת בעל עסק לעובד מטעמה.
עדיין, יש לקוות שהפרסום השלילי שמקבל בית העסק גם הוא תורם משהו למאבק למען אוויר נקי יותר. אפשר גם לנסות ולאמץ את האיום בתביעה כטקטיקה נגד בעלי עסק שלא אוכפים את חוק הגבלת העישון, ולא רק להתעצבן אחרי שביקשתם מלקוח אחר לכבות את הסיגריה, והדגנרט סרב. ננסה ונראה. עד אז, אני מציע לכל מי שניקיון ריאותיו חשוב לו להצטייד בעותק של החוק, או לפחות לעבור עליו, כדי לדעת בדיוק מה הזכויות שלו.
Technorati Tags: אסור+לעשן, עישון, סיגריות, חוק+הגבלת+העישון
אני איתכם!
את. אגב, חתמתם כבר על עצומת “לנשום נקי”, בעד אכיפה מסיבית ומיידית של חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים? אם לא, תתפדלו:
http://linshom.com/
היי איתי, חתמנו על העצומה של לנשום נקי מזמן. אתה מוזמן להצטרף אלינו בכתובת החדשה שלנו ב-
jukim.blogli.co.il