משה קצב הראה אתמול עד כמה הוא לא ראוי לתואר “כבוד הנשיא”. במקום להודיע כי הוא מתפטר מתפקידו על רקע הודעת היועץ המשפטי לממשלה כי הוא ממליץ להגיש נגדו כתב אישום חמור, קצב בחר להשתלח. בכולם. בתקשורת, בקורבנות, במזוז עצמו. כולם אשמים.
נכון, כולם כבר ניצלו את ליטרת הדיו שלהם בעניין קצב, אבל הרגשתי שאני חייב לומר גם אני משהו. “כבוד הנשיא”, לא מדובר כבר ב”חשדות ראשוניים”, ב”חקירה מתמשכת”. מדובר בהמלצה לכתב אישום חמור מאוד, שמלבד אונס כולל, מתברר, גם חשדות שחיתות. כדי לאפשר ניהול משפט תקין, כדי לרדת מהכותרות, קצב צריך להתפטר. במקום להודיע בכבוד שהוא פורש, קצב בחר בנאום עלוב, מתלהם ומלא באי דיוקים – והראה לנו מי הוא שר התיירות לשעבר, פוליטיקאי בינוני ומטה, שרק שטיקים פוליטיים הביאו אותו למשכן הנשיאות.
קצב עוד הגדיל וטען כי לאחר ששתק במשך שישה חודשים עתה תורו הוא לדבר, ולא נתן לעיתונאים לשאול שאלות. וכי מישהו הכריח אותו לשתוק? הרי כל עיתון וערוץ טלוויזיה היה שמח לאפשר לו להציג את גרסתו בהרחבה בפתח המהדורה המרכזית. מה גם שקצת קשה לקרוא למסע ההכפשות שניהלו קצב ועורך דינו נגד המתלוננת כ”שתיקה”. אפילו גורמים מהעולם התחתון עורבו, לפי החשד, ב”שתיקה” הזו. הציבור אולי מטומטם קצב, אבל הוא לא עד כדי כך מטומטם.
לך הביתה קצב. פטור אותנו מנוכחותך הציבורית והמעיקה. לך הביתה ותציל את מה שנותר מחיי הנישואים שלך. לך הביתה ותן לנו את האשליה שהחיים הציבוריים שלנו הפכו למעט נקיים יותר. עד לשערוריה הבאה.
Technorati Tags: קצב, נשיא, בושה, קצב+לך+הביתה
תגובות אחרונות